פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

באמת כאן אתכם. 

ולפעמים, מאוחר בלילה או באיזה אחר צהריים מוקדם, החלקים מתחברים. ואני מחייכת. גם בפנים.

אני מרגישה שכבר הכברתי במילים, אבל למי אכפת. אתמול בלילה הייתי בים, והירח האיר בקו ישר, ויכולתי לראות ספינות רחוקות מדברות רק עם אורות ויכולתי לחייך פנימה וגם החוצה. 

זה לא סוד שיש שברים קטנים בפנים, פינות חשוכות שקיצרו לי את הזרם של השמחה. אבל, יש אבל, והוא אופטימי ושמח ומלא בסיפורים, מוסיקה ואנשים מקסימים.