פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

שלום כולם, הנה הצהרה לא מפתיעה, אתמול הייתי בדיכאון, טוב, חלק מהזמן.

אבל זה לא מה שמעניין עכשיו, אני אתחיל כמה ימים לפני, כדי להכניס את כולכם לתוך סדר העניינים.

ביום שלישי היה ערב יום העצמאות, בצורה ספונטנית ביותר קניתי יום לפני לי ולשני חבריי כרטיסים לרוק עצמאות, העמסנו שמיכות קצת כסף ומים ועלינו על ההסעה לרשל"צ. אני חייבת לציין שמכל הפעמים שהייתי ברוק עצמאות, השנה הכי נהניתי, פאק היה פשוט כל כך טוב, כל כך משחרר, עברי לידר היה תותח, השירים שלו גומרים אותי, אחחח מרי לנצח. טוב רגע נחזור לסיפור. בקיצור, היה ממש כיף, בהסעה אפילו היכרנו כמה חברה שאח"כ נשארו איתנו רוב הזמן, גם פגשתי שם את דוד וטל, ליה וקורל ואת קובי הנשמה שלא ראיתי איזה שנתיים נראלי.

בקיצור היינו סטלנים מהתחת, רקדנו בטירוף, הזענו כמו סוסים וצרחנו את כל השירים, גם ישנו כפיות וקצת נרדמנו בהופעה של מופע הארנבות של ד"ר קספר, אבל קמנו ל"אחלום לנצח" כמובן.

במשפט אחד, זאת הייתה אחת החוויות הטובות שלי השנה, אחלה חגיגה ליום העצמאות.

בבוקר של יום רביעי הגעתי הביתה אני חושבת משהו כמו 9 או קצת קודם, התקלחתי והלכתי לישון, כבר ב2 בערך העירו אותי ללכת למנגל, תודה אבאמא, אבל אני עייפה, בכל מקרה, לבשתי את שמלת הקוקטייל שלי (Golf זה סטייל) ונסעתי לזכרון לחברים, היה טעים, אך בעיקר מעייף ומבלבל, כי מה שקרה הוא שבמקום להשלים שעות שינה בצורה נורמלית חזרתי הביתה ונרדמתי ב08:00 בערב, אח"כ קמתי ב02:30 לפנות בוקר ונרדמתי בחזרה רק ב06:00 בבוקר! לכן בטח תבינו כשאספר לכם שדילגתי על בצפר ביום חמישי והייתי בבית.

וכמובן לא אשכח לציין שכל הלילה שבין רביעי לחמישי האף שלי התעלם לחלוטין מהעובדה שדרכו אמורים לנשום והחליט להיות סתום. לכן נשמתי מהפה, בקושי.

וביום חמישי לפנות ערב, היה לי משברון, הפוסט הקודם יכול לסכם זאת נהדר לכן אני אשמיט מפה את הדיכאון המטופש הזה.

גלעד צלצל ואמר שאני חייבת לבוא להופעה של Red Band כי היא האחרונה שהם עושים בארץ ואני חייבת וחייבת וחייבת "ותמצאי 80 שקל כי זה חובה ויהיה כל כך טוב והיה ממש טוב פעם קודמת ואני אקח אותך ואחזיר ויאאלה אני מזמין כרטיסים". טוב טוב טוב, אני בדיכאוני האיום צלצלתי לאלי ואמרתי לה שהיא חייבת לבוא איתי כי ~הציטוט של גלעד~ ואלינור לאחר שכנועים רבים (שכללו אותי נשברת ובוכה על חיי המסריחים והרצון שלי לנצל את שנות נערותי) גרמו לה להבין שגם היא רוצה לנצל את חיה עד תום ולכן נסענו עם גלעדי להופעה האחרונה של רד בנד ב'ברלה'.

אם עדיין לא נכחתם בהופעה שלהם, אתם חייבים להבין, אתם כל כך מפסידים! הם אנשים (בובות) גאוניים, מצחיקים, גסים עד אין קץ, וסקסיים ברמות.

אם יש מישהי שעדיין לא גמרה מלשמוע את רד מדבר, או שר, היא לא אישה!

בקיצור, כמו תמיד, אחרי שהתחיל השיר הראשון נדחפנו ממש מתחת לבמה וישבנו על הרצפה לפני השולחנות הראשונים, הייתה אחת ההופעות הטובות, רד ופונצ'ו אפילו התנשקו ופיליפ שוב גילה שאין לו זין. אם אתם רוצים לראות חלקים מההופעה, אתם מוזמנים להוסיף אותי בפייסבוק, אני כתמיד, תיעדתי הכל, כולל את הנשיקה!

המ, סתם מידע שלא באמת חשוב לאף אחד: קיבלתי 6 במתכונת במתמטיקה (בואו לא נדבר על זה). קיבלתי 92 במגן באנגלית (הכי גבוה בכיתה, תודה לכולם). וקיבלתי 100 בבגרות במדעי המידע (זה קל כמו להרוג נמלה). קיבלתי 89 במתכונת בהיסטוריה (הלל אוהב אותי). בצפר זה זין. היפ היפ הריי!

חוצמזה עכשיו נכנסים לחודשיים פלוס מינוס ממש לחוצים ואז זה נגמר, שלום, אורוואה, אריבדרצ'י, אסטאלווגו, ביי למורים, מחברות ותלבושת.

אה, עוד חידוש מרענן וחד פעמי בעליל, היום הלכתי בפעם הראשונה לבצפר ברגל בבוקר. כידוע אני תמיד חוזרת ברגל, אבל בבוקר, אני בקושי מצליחה לפקוח עיניים לפני 7:40, מה שנותן לי 10 דקות להתארגן בקושי ואז אמא שמה פול גז ולוקחת אותי ואת אחי הקטן והעייף לבצפר. אבל היום, אמא חולה, ואבא לא בבית, מה עושים? הולכים ברגל, שאלוהים יעזור. טוב, היה נחמד, נשמתי אוויר וזה, לקח בערך 15 דק' ללכת, הגעתי לבצפר חצי מתה שתי דקות לפני הצלצול. מיותר לציין שאין מצב שאני עושה את זה שוב, לא אכפת לי להיקרא 'עצלנית' או 'מפונקת', בבוקר אני רוצה לישון!

טוב, פאלוס, נפנק אתכם בכמה תמונות מהאירועים האחרונים בחיי? בבקשה

רוקעצ 2009 ב28/4

 
 


הופעה של Red Band ב30/4

 
 
 

היה שבוע טוב.

ביי ביי ביי ביי.