Rise Above

זהו. זה כל מה שאני מבקשת.

לבכות. למה זה כל-כך קשה?

מזה כבר המון זמן שלא הזלתי ולו דמעה אחת.

אני יודעת, שכשאבכה, אשתחרר. אהיה חופשיה.

למה הפתרון שנראה הכי הגיוני, הוא בעצם רק חצי אמיתה?

בדמיון שלי זה שחור וקודר. אבל במציאות זה לא כך.

יש יותר מדי רגשות וכוחות חיצוניים שמעורבים בדבר.

שוכבת לך שם, לא מודאגת מכלום.

כאילו כל העולם עוצר, רק לבקשתך.

את יודעת, שמה שלא תעשי, לא תתחרטי עליו אחרי-כן.

לך יש כוח. השתמשי בו, ילדה. נצלי אותו.

עצמי את עינייך עכשיו, חמדתי.

תני לכוחות השחור לשאת אותך פנימה, אל תוך החשיכה.

הרוגע, השקט הנצחי. תהיה לך שם שלווה, פיסת אלוהות ממתינה לך.

נועדת לגדולות, כך נאמר.

אל תתני לזמן לשלוט בך. הזמן לא עושה את שלו.

הכוח הוא שלך, השליטה היא רק אצלך.

זכרי תמיד, ילדה, ראיית העולם נעשית דרך עינייך. בחרי את כיצד לראותו.