אני חייבת לכתוב.

אני חייבת לכתוב כמו שאני חייבת לנשום,

אני אוהבת לכתוב כמו שאני אוהבת לנשום את הריח של הגשם.

אני חייבת לכתוב ואין לי על מה, אני מרגישה כאילו אין לי אוויר.

נמאס לי לכתוב על מוות, אני לא רוצה לכתוב על אהבה. אני מרגישה מרוקנת, בלי  רעיונות, כאילו הראש שלי ריק והלב שלי עומד.

אני מתגעגעת לימים האלה, שכל רגע הוא סיפור, כל נשימה היא רעיון, שאין עם מי לדבר פה אצלי- שאני רק חושבת את הסיפורים שלי.

אני רוצה שהגשם ימשיך, אני רוצה לנשום אותו עוד, כל הזמן, אני רוצה חורף כל השנה. אני רוצה רעיונות כל השנה.

אני שונאת כלכך לראות דף לבן ולהשאיר אותו ריק, לטייל בבלוגים ולא לקרוא שומדבר עד הסוף. אני מתגעגעת לרעיונות שלי. אני רוצה להרגיש יצירתית. אני רוצה סיפורים של חורף, כי נמאס לי כבר מהקיץ, שחם לי כל הזמן והראש שלי ריק.

אני חייבת לכתוב.

שנה חדשה.

איך שהזמן עובר.

שיהיה מתוק.

מיה.

לפעמים אני מרגישה כמו בלון.

לפעמים אני מלאה באוויר, ואז אני עפה לשמיים.

ולפעמים דוקרים אותי עם מחט, ואני הופכת להיות קטנה ועלובה ומכוערת, מטאטאים אותי החוצה עם כל מיני שאריות של יומולדת.

לפעמים אני מתרוקנת לבד, ואף אחד לא שם לב שאני תלויה באוויר ומתקווצת, עד שאני נעלמת לי ואין אף אחד שיוריד אותי למטה.

אני יכולה לקפוץ ולרחף, אבל רוב הזמן אני קשורה בחוט.

וגם כשאני בשיא, אני מלאה בסך הכל באוויר.

ועכשיו הכל בסדר, כן, אפשר להגיב שטוב לי.

רק לפעמים באלי לבכות, רק לפעמים עצוב. ורק לפעמים כואב.  אבל באמת שרוב הזמן הכל בסדר. נהדר. נפלא.

ואני מלאה באוויר.

מיה.

והרגע הכי נורא, זה כשאת מבינה שלא משנה מה- את לא תספרי.

 רע, אני חושבת.

שניייייים לא עדכנתי,

ובנתיים הספקתי לחזור מברזיל (באמת שתמונות בהזדמנות)

ולהתחיל תיכון- ובנתיים הולך בסדר:)

אז אתמול עדידה התנחלה אצלי

והכל תועד ונשמר, תהנו :)

שתהיה שנה מעולה ומוצלחת:)

מיה.