אני חייבת לכתוב.

אני חייבת לכתוב כמו שאני חייבת לנשום,

אני אוהבת לכתוב כמו שאני אוהבת לנשום את הריח של הגשם.

אני חייבת לכתוב ואין לי על מה, אני מרגישה כאילו אין לי אוויר.

נמאס לי לכתוב על מוות, אני לא רוצה לכתוב על אהבה. אני מרגישה מרוקנת, בלי  רעיונות, כאילו הראש שלי ריק והלב שלי עומד.

אני מתגעגעת לימים האלה, שכל רגע הוא סיפור, כל נשימה היא רעיון, שאין עם מי לדבר פה אצלי- שאני רק חושבת את הסיפורים שלי.

אני רוצה שהגשם ימשיך, אני רוצה לנשום אותו עוד, כל הזמן, אני רוצה חורף כל השנה. אני רוצה רעיונות כל השנה.

אני שונאת כלכך לראות דף לבן ולהשאיר אותו ריק, לטייל בבלוגים ולא לקרוא שומדבר עד הסוף. אני מתגעגעת לרעיונות שלי. אני רוצה להרגיש יצירתית. אני רוצה סיפורים של חורף, כי נמאס לי כבר מהקיץ, שחם לי כל הזמן והראש שלי ריק.

אני חייבת לכתוב.

שנה חדשה.

איך שהזמן עובר.

שיהיה מתוק.

מיה.