לפעמים את רוצה משו כל כך, כל כך חזק שזה כואב.

את רוצה כל כך שאת יכולה לחשוב רק על זה, את מרגישה את זה בגוף.

את רוצה כל כך, שהיית מצפה שזה יתממש, רק בגלל שאת משקיעה בזה כלכך הרבה רצון.

וכל המחשבות שלך, וכולך, מרוכזים במה שאת רוצה, שאין בך כבר שומדבר אחר.

שאת ריקה ממחשבות אחרות, וכל מה שאת מרגישה חושבת עושה תלוי רק במה שאת רוצה. מה שאת רוצה כל כך, שאת כבר לא את.

ולפעמים שרוצים כל כך חזק סתם, צריך לוותר. לוותר בשביל ללמוד לוותר.

אבל ככה זה, כשאת רוצה משהו כלכך, את לא מדמיינת את עצמך מוותרת עליו.

אני לא יודעת אם טוב, או רע, או בסדר,

ואני יודעת שאמור להיות טוב, ובכל זאת- משו יושב לי לא טוב.

ואני כלכך, כלכך רוצה שיהיה מושלם.

עד שאני שמה לעצמי רגל.

מיה.