החלטתי לכתוב על נושא שהוא הרגיש מאוד בשבילי מתוך תקווה שאולי זה יגרום לכמה אנשים לחשוב ולהתנהג אחרת...
אני בת 25,חיה חיים רגילים לגמרי,אני יוצאת לבלות,עובדת ולומדת,יוצאת עם גברים עושה סקס.....ואני שמנה.
חשוב לי שאנשים יבינו שבן אדם שמן לא נהנה להיות שמן...השמנה היא בעיה פסיכולוגית(ברוב המקרים).
אני יכולה להעיד רק על עצמי...
אמא שלי אומרת שתמיד היה לי גוף של אישה,גם בתור ילדה קטנה.....אבל לא הייתי שמנה...התחלתי להיתפתח מוקדם יחסית לשאר בנות גילי,בגיל 8 כבר היה לי ציצי וגיל 9 כבר קיבלתי מחזור(אני חייבת לציין שלאף אישה במשפחה המצומצמת והרחבה לא הייתה התפתחות כזאת מוקדמת כמו שלי).
מגיל 10 עד 12 עברתי הטרדה מינית מ"חבר" של המשפחה...בגיל 12 הוא החליט לקחת את זה צעד קדימה...ואז נדפק לי המוח!!!!התחלתי לגנוב,לשקר,לעשן וגם לעשות את הדבר שאני הכי מצטערת עליו....הרבצתי לאמא שלי ואמרתי לה דברים פוגעים ואני מצטערת על זה עד היום ואמא יודעת את זה...
הדרך שלי להתמודד עם הכל הייתה בריחה לאוכל...כולם מכירים את הביטוי אוכל נחמה.
זה קשה להיות שמנה בגלל משהו שקרה בעבר,דבר שלא ידעתי להתמודד איתו,דבר שלי לא הייתה שליטה עליו...
חשוב לי שהעולם יידע שהרבה אנשים שמנים עברו טראומה שהביאה אותם למצב הזה וכל הירידות האלה והמבטים שתוקעים באנשים כמוני לא ממש עוזרים אלא מעצימים את הבעיה ומונעים מאיתנו להתקדם,להתפתח ולפתור את הבעיות שלנו....
שכבות השומן הן מגן שלנו,הן שומרות על הנפש העדינה והפגועה שלנו...
אז בפעם הבאה שתירצו לנעוץ מבט או לזרוק איזו הערה מגעילה,בבקשה תחשבו פעמיים!!!! כי ברגע שאתם לא עוצרים את עצמכם אתם הופכים לחלק גדול מהבעיה!!!!
סוף שבוע נעים!