6/2007
THE PARTHY'S OVER;
"..לכל סיום יש התחלה חדשה..
ותמיד הפרידה היא קשה.."
נגמר.
אין יותר חזרות מתישות בברנר; אין יותר צרכניה או מרכולית; אין יותר שמוליק, איזק או שרה; אין יותר ריבים וצעקות; אין יותר לחץ;
אין יותר מחזור מ"ח.
עברנו גם את זה.
תודו שהיה פשוט טוב !! @
אני, בכלמקרה, נהנתי בטירוף.
התרגשתי, נלחצתי, אבל חיכיתי לרגע הזה 8 שנים.
לרגע שאני יעלה הבמה, יחייך וייתן את כול מה שיש לי, לרגע שכול הקהל ימחא לי כפיים ולרגע שבו אני ירצה לעשות את זה שוב.
כולם נראו מדהים בטקס הרשמי, עקבים, שמלות זה לא משנה.
ההצגה הייתה טובה, ללא ספק.
גם בגנרלית מול בצפר, וגם בערב עצמו.
הקהל צחק ונהנה- זה הכי חשוב.
בשיר סיום התפרענו לגמרי- ואפילו למדתי את המילים של השירD:
שלא נדבר על האפטר-פרטי.
היה מעולה.
בהתחלה לא הסכמתי לשבת, שתיתי, אכלתי, רקדתי, צחקתי והכול עם האנשים שאני הכי אוהבת בעולם 3>
אחרכך התחילו כול הסיפורים והסצנות [כי אנחנו פשוט לא יכולים בלי], אבל בסוף הכול יסתדר [:
והיום נפרדנו.
מחזור מ"ח נפרד; מהבית ספר, מהמורות, אחד מהשני.
אוהוו, הרבה דמעות ירדו.
אני אתגעגע לכולם, אין לי שום ספק.
לצחוקים על שלהבת הקסדה; לנאומים הארוכים של ויגי; לשיעורים הכיפים של תמר; למלכה, כפרעליה; לעצבים של ג'רסי; לשיעמום ולצחוקים בשיעורים של אתי; לצווחות של זיוה; לשגעונות המוזרים של קלר; לשיעורים, שבכלל לא התקיימו, עם ריקי;
וכמובן אליכם, מחזור מ"ח, אהוביי 3>
ובנימה אופטימית זו, אני אאחל לכולם חופש נעים ומוצלח, שתהנו, תשמחו, תצחקו ותנצלו כול רגע, כי בעוד חודשיים חוזרים ללמוד,
אז פשוט תעשו מה שבא לכם- זה חופש!!!1
טוב, אני צריכה לסכם
וואו, השנה הזו עברה בטיל.
אני זוכרת את עצמי בתחילת שנה, מנסה לדמיין את הרגע שבו אני אשב אחרי הכול- המסיבת סיום, התעודות, החזרות, ולא מצליחה.
אני מסתכלת על עצמי אז, ועכשיו.
השתניתי המון, באמת.
התבגרתי, בצורה משמעותית.
עברתי אומנם שנה לא קלה, של עליות וירידות, עשיתי הרבה טעיות- אבל מטעויות לומדים.
השתניתי כולכך מבפנים, גם מבחוץ.
למדתי להעריך יותר, לתת יותר, לקבל יותר, לאהוב את עצמי, לאהוב אחרים, להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולא על הריקה, להעריך, לכבד, לצחוק, לשמוח, לבכות, להתרגש, להיות אני.
באמת נהניתי השנה, היא עברה הכי מהר שיש ואם רק הייתה לי הזדמנות הייתי עוברת אותה עכשיו מההתחלה, באמת.
[אגב; ממוצע 88 זה אחלה, לא?(: ]
אבל אומרים שט' זאת ה-שנה, והאמת שלא יכול להיות כזה גרוע.
אני אתגעגע לכוולם, בעיקר אליכם, דני ומתתיהו, ואתם עוד תקבלו פוסט פרידה ];
בינתיים, תנו לי לחיות בהכחשה.
אז לפני שאני אתחיל לבכות כאן, קבלו קצת תמונות מהיום:
אני ודני; אני ואפיק; אני ומאיצ'י; אני וברה; אני ומתתיהו;
 
  
קבוצתית; אני ואיזק כפרעליו; חומני נותנת כאפה ללשם והוא צורחXD; דני, מתתיהו ואני; ה-שחורים;
 
 
פיוווו..
נראה לי שזהו. מי שרוצה את כול השאר התמונות [117!!] שייצור איתי קשר(:
ג'יזס איזה פוסט ארוך.
אני חושבת ששפכתי את הכול.
סיכמתי את השנה, המסיבת סיום, היום שאחרי, יום הפרידה העצוב- הכול.
רק קצת תוכניות לחופש, כדי שאחרכך אני יבדוק מה הספקתי;
קורס קיץ, לצבוע את החדר, לפחות 128 פעמים בתלאביב, פגישת מחזור או משהו, ניתוח, מסע בעקבות, להרזות, עוד בגדים, לעבוד.
כמובן שנסיעות לקניון, סרטים, מסיבות, גדרות, התנחלויות וכאלה אני לא מחשיבה(:
אני באמת חושבת שסיימתי.
שוב, חופש מדהים לכולם, אני אוהבתאותכם ולפני שאני אשכח- שיר סיום. תרתי משמע.
"החופש מתחיל מבפנים
קשה לחפש בשבילים נסתרים
אבל אל תפחד,
אתה לא נמצא כאן לבד
תסתכל מסביבך-
אין אחד שהוא לא מיוחד.
כי העולם שבחוץ הוא לא רק חבר
רע לאחד, זה טוב לאחר
קורה שחלום מתערבב במציאות,
קורה שטפל מכסה על מהות
כי העולם שבחוץ הוא לא רק חבר
רע לאחד, זה טוב לאחר
קורה שחלום מתערבב במציאות
וגם אם קרה שעשית טעות
אחרי השפל תבוא הגאות.."
יאללה, אני כבר בוכה שוב..
♥
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
