מסע בעקבות לוחמים לשלום 2007;
זהירות! פוסט חופר..
היום הראשון, 30.7:
התעוררתי בחמש ורבע בבוקר ויצאנו בשעה שש וחצי לחרמון.
כול המועצה: בניה, בית אלעזרי, גבתון וקדרון היו ביחד באוטובוס ובכול המסע.
הגענו לחרמון עשו לנו הדרכה ופשוט התחלנו לרדת את החרמון ..
מסלול מעצבן, מהמסלוליםהאלה שאתה תקוע ברצפה כי אתה פוחד ליפול או לדפוק גלבה כי הכול אבנים וסלעים מחליקות כאלה.
זה היה היום הכי חרא, באמת.
תמיד היום הראשון קשה, אבל זה באמת היה קשה, משעמם, לא נהננו.
הגענו למחנה היה ממש נחמד, הכרנו אנשים, צחקנו, והלכנו לישוןן(:
סה"כ: 13 ק"מ.
"תרקוד, היא אמרה לי, תרקוד הברושים לא ידעו אם לצחוק או לבכות תרקוד כל עוד אתה יכול אני לא בנוי לשיעור מחול.."
היום השני, 31.7:
עשו לנו השכמה בארבע בבוקר !!
אמצע הלילה אנשים!!
זה היה מעצבןן /:
התעוררנו, התארגנו, לקחנו אוכל ויצאנו לדרכנו.D:
זה היה היום הכי קשה.
הלכנו במישור, עליות, ירידות, אבנים ופתאום- באמצע הדרך; פרה מתה |:
איכסס, זה היה כ"כ מגעיל.
ואז הגענו לדרוזיה. הלכנו בכפר דרוזי כמה שעות טובות, דיברנו עם ילדים דרוזים, לא היה משעמם לרגע והיה נורא נחמד.(:
אחרכך הלכנו במפל סער, והגענו למחנה.
הלילה היה לא משהו, האמת.
בפעולה עם המדריכים שלנו, יהונתן, המדריך, אמר שהוא נוטש אותנו מחר בבוקר לטובת החתונה של אח שלו. ):
זה היה מהזה באסה ..
סה"כ: 23 ק"מ.
"הקרבות על המים,
ברמה מלחמה,
עם אגוז וגולני,
לא נרפה לשניה.
חרמון בשמיים,
הסער ליד,
אלקיליה ופאחם,
יושבים מהצד,
סוריה לבנון וכול הקרבות-
בעקבות!"
היום השלישי, 1.8:
השכמה בחמש [!] מאוחר, הא?XP"
עלינו עליה במשך שעתיים, ראינו קצת נוף וירדנו אותה בחזרה. נו באמת, איזה חוסר הגיון -,-
אחרכך חיכנו לאוטובוס היחיד בכול המסע [!!] שייקח אותנו לקיבוץ דפנה.
המזגן הזה במשך 5 דקות עשה טוב לכולם..
הלכנו במטע אבוקדו, קיבוץ דפנה, שיא החום, לא מפסיקים להתלונן.
הגענו לאיזשהוא מקום שאמרו לנו שיש בו מים.D:
אז הלכנו כמה שעות שמדי פעם היתה איזה שלולית, וגם בזה הבנים המניאקים האלה הציקו וזרקו אבנים. X:
אבל ...
הגענו לחניון מעיין ברוך!
חניון מסודר, דשא, נחלים, שירותים אמיתיים ומקלחות!!
רצנו לקחת את הדברים ו.. למקלחת!
איזה מקלחת, אני אומרת לכם.DD:
אחרכך הייתה לנו פעילות נורא מגניבה ואז אבא שלי התקשר שהוא בדרך למחנה ושהוא מביא לי הפתעה.O:
יצאתי לשער התפנקתי והתלוננתי קצת לאבא, סיפרתי חויות והאבא המלך שלי הביא לנו שלושה בקבוקי קולה ושלוש חפיסות שוקולד!!^^"
תפסנו לנו זולה וכול הבנות חיסלנו שתי חפיסות שוקולד ואת הקולה.. זה היה מצויןן.[:
לא היינו עייפות והלכנו לישון רק בשתיים בערך כי היינו כולכך במצברוח..
סה"כ: 10 ק"מ.
"כולם אוהבים את חברתם- הרי!
רק מאהבה, היי!
כי אני אוהב אותך
דלוק עלייך אש
כי.. את..
כוסית..
אני אזמבר לך ת'צורה,
את שאפה..
אני אנקנק אותך
שווה,
קופה,
כוס אמאמא שלך
זונה."
היום הרביעי, 2.8:
אף אחד לא קרה לזה היום הרביעי.
כולם אמרו היום שחוזרים הביתה או.. קיאקים!!
ואוו.
זה הדבר היחידי שהחזיק אותי חיה, נראהלי. Oo
קמנו באיזה שש וחצי ככה, בכיף, התארגנו, אכלנו ולהכנו לקיאקים שהיו כבר בתוך החניון.
ראינו סרט מטומטם כזה, לקחנו משוטים וחגורות ולמים !!
בהתחלה הייתי בסירה עם אראל, חומני, דנה, כרוב ודודוביץ'.
היה צחוקיםם.
חטרנו, נפלנו, צפנו במים, שחינו, זרקנו על הבנים בוץ, החלפנו סירות וזה..
היה פשוט מעוולה, רציני.
אחרכך לקח אותנו אוטובוס חזרה למחנה, התקלחנו, התארגנו,
והייתה לנו שיחת סיכום.
אחרי זה לקחנו ת'דברים, והבייתה!!$#@
הנסיעה באוטובוס הייתה שקטה, צחקנו קצת, דיברנו אבל גם ישנתי <:
סה"כ: 46 ק"מ בכל המסע!
" אני חניך בבעקבות,
המסע הכי פצצות,
אני שומר על השמורות
ולא מדליק פה מדורות.
את הזבל אני אוסף,
בהדרכות לא מחפף,
בצעדות אני תותח,
ומי שלחא קופץ- פלמ"ח!"
אז ברנר- What is your profession?
אני אוהבתאותכם;
יהונתן, טוהר, עזרא, תומר, אהוד וכול ברנר- היה שווה וזה היה שונה לגמרי בלעדיכם.D:
באמת שהיה בנזונה.
למרות כול הקיטורים והתלונות, ידעתי שיהיה מדהים בסוף(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
