ואוו אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הייתי כ"כ מבולבלת.

אני כ"כ רוצה אותך מצד אחד אבל מצד שני אתה כזה מכוער ואדיוט כאילו אתה לא באמת אדיוט

אבל יש לך תקטעים האלה שאני שונאת אבל באמת שלא אכפת לי.

דיברנו אתמול על זה שזה בא משיעמום של המקום ושלאיודעת אבל זה לא עובר לי..

זה פשוט לא.

זה לא מהיום וזה לא מתאמול ושאני איתך הלב שלי נמס כמו מים אני לא יודעת איך אתה מרגיש

אבל אני די בטוחה שאתה לא מרגיש כמוני.

אין לי כוח לכל המשחקים האלה אבל אני ממש מפחדת לבוא ולדבר איתך.. סתם ככה

כי אני בנאדם פחדן, לא שחסר לי ביטחון עצמי כי לא חסר לי.

אבל לאיודעת כל מה שקשור בך אין לי ביטחון בשיט.

אני יודעת שזה לא סתם כי אם זה היה סתם היה יורד לי ממך מזמן עם כל הפאקים שיש לך..

אבל פשוט לא אכפת לי מכלום וזה לא רק שם גם בבית אני חושבת כל הזמן..

טוב לא כל הזמן רק לפעמים שאני חושבת על זה.

אני לא יודעת מה יהיה באמת שאני לאיודעת כבר חלפו לי אלפי תוכניות בראש

ואלפי מילים ומה אני אגיד לך ומה אני אעשה

אבל אף פעם אני לא עושה כלום כי אני כזאת פחדנית ואין לי אומץ לזוז.

אתה לא מבין את זה אתה חושב שיש לי אגו בשמים ושאני לא מתקשרת אליך כי זה לא מזיז לי

וכי אני לא מגיבה למה שאתה אומר כי אני אדישה.

אבל זה לא בדיוק ככה ואתה כזה טיפש שאתה לא מבין את זה לעזאזל איתך.

אני מתה מפחד לעשות צעד אחד קטן כי אני מפחדת להרוס הכל אני מפחדת שאני לא יוכל להתסכל לך בעיניים ולהגיד משהו

אני מפחדת כי יש לי עוד שנה שלמה לראות אותך ואני לאיודעת מה יהיה.

אבל באמת שנמאס לי לחשוב מה יהיה אם ומה יקרה בעתיד באלי לפעול בלי לחשוב מה יהיה אלא רק

מה עכשיו.

לא באמת טוב לי עכשיו כי אני מבולבלת ואתה לא תורם לכל העסק...

אני אומרת שאני לא יודעת מה אני רוצה ושאני אף פעם לא ידע ואתה באותה תגובה או שאתה מחכה להחלטה שלי.

אתה רק לא מבין שעד שאתה לא תגיד לי מה אתה רוצה אני לא יגיד...

כי אני מפחדת,

אני פשוט מפחדת.