ממש ממש לא באלי לשבת וללמוד לפעמים זה כ"כ מייאש.

וכל המחשבות האלה יכולות להרוג. אני שונאת לחץ שונאת לחץ.

זה מכניס אותי למחשבות רעות שמובילות שתיקות רעות. אני שונאת שתיקות רעות.

שמתי לב שרע לי בזמן האחרון, ולא בגלל שאני יושבת ואומרת רע לי ורע לי כי אני לא.

פשוט רע לי. הלחץ הזה מדכא אותי. אני לא בנויה לזה.

ביומן שלי אפילו לא כתבתי כבר 100 ומשהו ימים.

אני לא מסוגלת לכתוב כבר אין לי מוזה לשום דבר, כל הזמן אני חולמת דברים נוראיים

ובלילה מסתובבת מצד לצד ולא נרדמת.

אני לא אוהבת לשנוא שום דבר, אני לא אוהבת לסבול. ברור אף אחד לא.

זה פשוט כבד עלי.

זה רע לי.

זה מייאש.

לא באלי שתגידו לי מה לעשות לא באלי שתחליטו שמקומי לא באלי שתגידו לי מה טוב לי ומה רע לי

לעזאזל איתכם כולכם, מי אתם בכלל.

זה שאתם גידלתם אותי לא אומר שאתם באמת מכירים אותי.

אני שונאת אנשים צבועים. אני יודעת שגם אני כזו לפעמים כשזה משעשע אותי אבל איך אפשר להיות צבועיים מאחורי הגב של אותם אנשים

שכ"כ אוהבים אותכם?