החורף הזה עדיין לא התחיל אבל מבחינתי הוא בשיאו

וכבר עומד להיגמר

זו סתם אשליה כל זה..זה לא באמת קורה

הכל קרה אחרי שהלכתי אחרי הטיפה למרות שמתישהו ידעתי שהיא פשוט תתרסק על הרצפה

ואחרי כמה דקות תתיייבש..ואף אחד לא ישים לב בכלל שהיתה פה טיפה.

התעקשתי לשמור עליה רטובה ולגרום לדבר לא מציאותי לקרות..

להגיד ולחשוב על דברים לא מציאותים זה כ"כ רע.

נמאס לי שאף אחד לא מבין על מה אני מדברת..כי זה קורה רק אצלי בראש.

באמצע הגשם שלא נראה שעומד להיפסק בקרוב

נשארתי פשוט לבד, מתחת לאיזה גגון עלוב שעומד להתפרק והגשם הולך באלכסון..

לשמוע את השירים שלי ולחזור על אותם 3 שירים שהבנאדם המדהים הזה כתב.

לנגב את הדמעות עם הידיים הרטובות או עם השרוולים שספוגים מים,

לשבת על המדרגות האפורות והמלכולכות האלה,

עד שיפסק הגשם שלא נראה באופק..

רק לקוות שלא ימשך כל הלילה רק לקוות שלא ימשך כל החורף.

כי בסופו של דבר לדבר ולדבר ולדבר..ולהקשיב..אני עדיין פה לבד ועדיין אף אחד לא מבין.