תמיד כשהיינו נפגשים, עוד לפני הפגנת הבוטות הנחרצת שלך, ידעתי בדיוק מה אנחנו עושים ומה אנחנו לא נהיה.
הבהרת לי היטב כבר בפגישתנו השנייה ש׳ה׳, אני מקווה שעת יודעת... אני לא רוצה משהו רציני. אני מקווה שאנחנו רוצים אותו הדבר׳ אמרת לי במעין התנצלות מגושמת שכזו, כמו שהיטבת לעשות. מקסים ומבולבל ומבויש. אבל אז עוד היינו זרים.
׳כן, ברור. ׳ מיהרתי להשיב לך. ׳אני יודעת. הכל טוב, אני יודעת. ׳
שיקרתי כתמיד. מאז ומעולם צפיתי את המשפט הצורם הזה, ותמיד שיקרתי. לא מפני שהאמנתי שעם הזמן זה ישתנה ומתחלף במהרה למה שבאמת רציתי; לא, ידעתי שאני ממשיכה להחליף פרטנרים וזה יהיה בדיוק כמו קודמיו. שיקרתי מפני שידעתי שגם אם לא אזכה למשהו אמיתי, לפחות יהיה לי מי שיחמם אותי בלילה. אז דאגתי היטב שתמיד יהיה מי שיחמם אותי בלילה. וכל גברבר מסוקסומתוסבך בו נתקלתי והיה מספיק מושך לפי סטנדרטים מגוונים כל פעם, היה זה שלצידו הרגשתי בטוחה וקצת פחות לבד למשך לילה אחד או לעתים קצת יותר. אבל הם תמיד התחלפו, ונאלצתי להמשיך לחפש בית חם להניח בו את ראשי ללילה, או איזה גוף חם למלא את מיטתי. רק להתחמק מהלבד.
אבל אתה היית אחר, אני מניחה. הייתקסום.
הוצאת אותי לדייט אחד והעמדנו פנים שמנסים.
וחלף לו הזמן והסקס נהיה שגרתי ונהיתי אני קצת אינטנסיבית והתחלתי להיקשר, ארור שכמותך.
ונהיית קר ומגעיל אז נהפכתי כלבה קרה וארסית ופעם אחת אפילו קמתי והלכתי ונשארת כחול, עצבני והמום. ועבר עוד זמן וכל אחד בתורו נזכר בשני. והסקס הלך והשתפר. והתחלנו להתחבב האחד על השנייה. אבל כבר ידעתי שאת החלומות יש לשמור בצד ואנחנו כל מה שנהיה אי פעם.
עד שהתחלת להעיר לי על חיבה מסוימת שגילית כלפי. ונהיה לך אכפת ממני. סיפרת כמה אתה דואג לשלומי רוצה לדעת מה קורה ושטוב לי. ואמרתי שגם אני מחבבת אותך. אז התעוררת ונזכרת שיד לומר לי שוב כי אנו ידידים וזהו זה. אבל ידעתי טוב יותר.
אמרת כמה אתה מחבב אתי. הרבה. ויום אחד כשניסיתי להוציא ממך משהו שיאשר לי את שידעתי; ביקשתי לדעת מה אנחנו עושים.
התעצבנת.
הלכתי לעשן ג׳וינט עם השותף שלך בסלון וחזרתי לחדר והייתי הפוכה והתעצבנו עוד יותר. עד שנשברתי. התרחקתי ובכיתי לעצמי.
הרגעת אותי אחרי זמן מה. לבסוף, בחושך מופתי שהלם את הפחד והבושה לחשת לתוך אוזני ׳את יודעת שאני מחבב אותך, אמרתי לך. אבל גם אמרתי לך שאני לא מוכן למערכת יחסים עכשיו. אמרת שזה בסדר!׳
הרגעתי אותך שהכל בסדר והכל כפי שהיה.
למחרת חיבקת אותי חזק ובבית.
Mama you're on my mind, אז הקדשת לי.
הלילה קיים לאותם משפטים שאין לומר למחרת בבוקר. שנינו יודעים. ואתה יקר לי, ואני לא שוכחת אותך. לא יכולה. אבל גם אם אתה קצת שלי, אני לא מספיק שלך.
כינוי:
medicated
בבלוג זה
בכל הבלוגים
