יכול להיות שאני פרנואידית ... יכול להיות שיש לי רגשי נחיתות...

אבל נראה לי שדניאל הולך לעזוב אותי....

וזה חרא ..

ככ"ך חרא....

חשבתי שברגע שהשגתי אותו הכל יהפוך להיות יותר קל.....

ושאני אפסיק לתהות אם הוא אוהב או לא אני פשוט אדע...

למה זה לא יכול להיות ככה?

למה כל העולם הזה צריך להיות ככ"ך דפוק?!?!?!?1

אפילו המזג אוויר מתאים לי למצברוח....

כל העולם המזורגג בוכה אתי...

איזו מחשבה מפגרת..

"כל מה שרצית זה אהבה

אף פעם לא היית קרובה

צברת יצרים בתקווה

שתוכלי יום אחד לברוח...."

(זה של הדורבנים. אני לא כותבת)

למה זה קשה ?

למה לא יכול להיות כיפי כזה ?

למה אני צריכה תמיד להית מדוכאת?

סעמק אני רוצה ללכת מפה ...

אני רוצה להתרחק מהכל.... מכולם...מכולכם

אני רוצה אותו...

דולי