אורי פינק הוא רשע!
בילדותי הרחוקה, הימים היפים של כיתה ג' ,העולם היה יותר פשוט- לא היה חור באוזון, הבילוי העיקרי שלי היה משחקי תפקידים של בת-הים הקטנה בחצר בית הספר (אני תמיד נתקעתי בתפקיד בובו הדג :-<), ולא ידעתי מה זה קומיקס.
עד לאותו יום מר ונמהר בו גיליתי במדף הספרים לכיתה ו' את "זבנג" וחיי השתנו!
היום כבר בגרתי ואני יודעת לומר שאורי פינק לא מצחיק ופויה, ואני מה-זה בקטע של קומיקס אלטרנטיבי ואיזה מגניבים "דימונה", אבל באותם ימים "זבנג" היה כ"כ מזניב!
היו בזה ציורים, ואנשים מדברים מתוך בועות! זה היה יותר מצחיק מ"קופיקו"!
מסתבר שגם עמית חשב כמוני- יש לו דברים שאפילו אורי פינק שכח שהוא הוציא...
בקיצור, כך התחלתי לצייר קומיקס. (סוף פלאשבק)
ברבות הימים למדתי שמקומיקס לא עושים כסף (אלא אם אתה קפיטליסט מרושע כמו אורי פינק..)
אבל משום מה זה לא מנע ממני ומעמית להקים דוכן בפסטיבל השנה.. (זה בשביל האומנות.. נגיד)
אז ישבנו לתומנו באחת הפינות המחניקות באוהל בין איש הקופסונים ("קופסונים זה סקסי! רוצה מדבקה בלי דבק?..") לפלאפל-מן וניסינו לשעשע את עצמנו ולהריץ דאחקות על הלקוחות הפוטנציאליים.
התגובה השכיחה אצל הלקוחות הפוטנציאליים הנ"ל הייתה: "אתם עושים עבודה נהדרת! תמשיכו ככה!" (איך, איך נמשיך אם אתם לא קונים?!..) או : "איפה זה מישל קישקה?"
כך המשכנו להתייבש בשמש מחד ,ולעשות את עצמנו (לפחות אני) כאילו אנחנו חלק מהברנז'ה מנגד.
ואז ראיתי את אורי פינק. והצבעתי עליו ואמרתי "הי, הנה אורי פינק." זו כנראה הסיבה שהוא התעלם מאיתנו במשך שאר ימי הפסטיבל. (או שהוא סתם סנוב)
ביום האחרון של הפסטיבל, אחרי שגמרנו להפסיד כסף (סתם, דווקא יצאנו ברווח של 20 שקל שהספיק לי לרכבת חזרה..) החלטנו לנסות את מזלנו ולהטיח באורי פינק שהוא אשם בזה שהתחלנו לעשות קומיקס ועכשיו הוא ישלם! וכך עשינו. אורי פינק בתגובה גיחך. ונתן לנו קלף של "זבנג". פאק,אין לי מה לומר על זה.
אך אל דאגה, הספקנו לכתוב עליו שיר נאצה!
אחרי האירוע המביש הזה לא ידענו להיכן נוליך את חרפתנו ולכן ניגשנו לאנגלמאיר הבאמת-מגניב שהצטלם עם הגלויות שלנו והעניק לנו חוברת מתנה (איזה מאמי!!!1)
וחוץ מזה, במסגרת ה-"החלפות" המסורתיות זכיתי בהרבה קומיקס ישראלי שהיה עולה לי ממון רב אם הייתי צריכה לקנות אותו. כך שזה סיפור עם סוף טוב, בסופו של דבר..
אנגלמאיר החמודי (!)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
