אני מודעת לזה שלא עידכנתי המון זמן, אני פשוט לא מוצאת זמן, כוח או טעם.
אני עסוקה בשבעת'לפים דברים ברגע אחד, ובכלל הבלוג שלי מרגיש לי כבר צונן ומת ולא כמו שהיה פעם.
אז היו לי מבקרים רבים, עדיין יש, אבל הקרובים שהיו וותיקי בלוג גם הם..נשרו =\ וזה לא כיף ההרגשה של חלל ריק ואתה מדבר לעצמך.
אולי אני טועה אבל כך זה מרגיש לי.
אני גם חושבת שאני צריכה עיצוב חדש תוסס וקצת יותר מלא חיים.
זה לא אותה התחושה של פעם בהתחלתיות של הדבר, כמו הרבה דברים בחיי.
שלא תבינו לא נכון, טוב לי בשלב זה של החיים תודה לאל, אך יש תמיד טעם של החמצה או פיספוס מסויים שאינני יודעת להסביר.
כאילו משהו חסר לי, אין שלמות במלואה, כמו למשל הבלוג שזה אחד הדברים שאינני מספיקה אף פעם להיות עקבית וזה יושב כמועקה.
אני אוהבת לכתוב, באמת.
כמו שאני אוהבת לשיר, ולרקוד, ולשחק, ולצייר, ולפסל, ולעצב, ולדווש ולנסוע על רולר, ולעשות ספורט
וגם את זה אני לא עושה הרבה בקביעות. כבר לא.
=(
אני חושבת שממחר אני הולכת לפנות קצת יותר זמן לאנטרטיימנט שלי עם עצמי.
לספורט היומיומי או לפחות השבועי, לריקוד למרות שהוא תמיד שם...
בלימודים הולך בסדר, עוד תחילת השנה אז אני לא יכולה להגיד הרבה, מה שכן אני כועסת על עצמי שחיסרתי קצת איזה 5 פעמים כבר, מה שהצבתי לעצמי לא לעשות, והיום הייתי חולה אז לא הלכתי..עונת המעבר כנראה עושה את שלה. >.<"
עברו הרבה דברים נחמדים לאחרונה וגם קצת פחות..אבל לרוב טובים.
אדם חזר מאנגליה בחול המועד סוכות =] ולתמיד ^.^ כנראה הוא הבין ש-אין לו ארץ אחרת ובאמת הוא שמח לחזור.
היינו כל החברים לחגוג זאת במועדון האהוב עלי בG'ספוט היה כיפייי רקדנו על הבמה אני וכמה חברות שלי.
חמישי יש עוד מסיבה עם כל החברות לכבוד יום הולדת של אחת מהן..אני לא חושבת שאלך כי יש תיכנונים קודמים ; ) סרט או באולינג עם אהוביי-חברי היקרים.
בכל מקרה...
חורף קרב, מרגישים באוויר, לפחות אני, עדין חמים אבל כולם מקוררים =S
בקרוב יום הולדת לצ'וצ'י שלי3> מזל טוב, מזל טוב גם סמדרוש בובה ומיריק שיש להם באותו היום. =P
נחגוג את זה כמו שצריך.
צריך להכין את המתנות..דאממ
יש עוד כמה אנשים חשובים שאני לא מרשה לעצמי לוותר או לשכוח שלא קניתי להם מתנות מרישוש זמני.
"פשוט..תבינו את זה...אין לי שקל! " חחחח סתם. טוב יש לי עבודה נורא טובהה אבל הבוס המעפן שלי לא קורא לי כי עדיין חדשה אבל איך הוא מצפה שאלמד אם הוא לא נותן לי צ'אנס להיתלמד ולא קורא לי =| ?! זה מחרפן, אני אתקשר מחר i guess ויש עוד עבודה חדשה על הפרק במסעדת דגים בעע. אבל מסעדה של אנשים שמבוססים טוב ומנגבים עם שטרות את התחת $.
K..
ולקטע האומנותי;
אני יודעת שאני לא תמיד מוצאת זמן..
אני יודעת שאני לא תמיד עיקבית..
אני יודעת שאני לא תמיד הכי בוגרת..
אני יודעת שאני לא תמיד מספיק טובה
אני יודעת שלפעמים אני מבטיחה, ולא עומדת בזה, אבל באמת שרציתי..
אני יודעת שלפעמים אני ילדותית ועקשנית..
אני יודעת שלפעמים אני מאכזבת..
אני יודעת שלפעמים גם אני, לא צודקת..
אני יודעת שלפעמים קשה לשאת אותי..
אני יודעת שיש פעמים שאני לא שם....
אבל אני גם יודעת שאני אוהבת אותך,
ושתמיד מצאתי זמן להיות שם איתך,
ושתמיד הייתי עקבית בכל דבר שעשיתי בשבילך ובאהבתי אליך
אני גם יודעת שלא תמיד הייתי בוגרת, אבל זה באמת רק כי לידך אני מרגישה כל כך מוגנת ובטוחה,
ממש כמו ילדה קטנה בין זרועותיך..ועם הפינוקי הילדותי כל מה שניסיתי באמת להוציא ממך זה חיוך מתוק וחיבוק.
תמיד יש בכל דבר ונושא בחיים -'יותר טוב', אבל אני בטוחה בעצמי ובטוחה שגם אתה יודע, שאני מנסה להיות-
-הכי טוב בשבילך- ויותר מזה.
אני מבטיחה, נכון..וכי יש לי נכונות לרצות אותך להראות לך שאכפת לי ושאני רוצה לספק שאיפותיך וששנינו נעלה חיוכים,
אבל לא תמיד יוצא. שנינו יודעים שאני תמיד מפצה, איכשהו.
אני יודעת שאני עקשנית לא קטנה,
כמו ילדה קטנה שרוצה סוכריה, אבל כל מה שאני תמיד מנסה להוציא ממך זה עוד זמן של אהבה איתי.
עובדה העקשנות שלי הובילה אותנו לאיפה שאנחנו עומדים בו עד היום יחד.
העקשנות שלנו שנינו, לאהוב ולהילחם על האהבה שלנו שלי ושלך.
לפעמים אני מאכזבת, גם אתה אכזבת אותי לא פעם, וזה כאב. זוכר?
ואין תחליף לזמן אבוד וכאוב..אבל תמיד אפשר להשכיח בעוד אהבה ע"י שינוי לא חוזר.
ומכל אכזבה צומח משהו חדש, בריא יותר, עליז יותר טוב ואהוב.
אין פה צודקים.
לא אני לא אתה,
אבל שנינו טועים...הרי אנחנו סה"כ בשר ודם נכון?!
אנחנו שונים, ובו בזמן כל כך דומים..
ניגודיים משלימים.
ממש כמו בטבע ובצבעי יסוד.
מוצאים את היופי השונה אחד בשני, זו בזו.
ולא פעם הוכחנו שאהבתנו חזקה מהכל, והנה אנחנו מחזיקים ידיים, עדין, ודברים משתנים לטובה.
הדרך שלי צודקת,
שנינו צודקים. באהבה שלנו.
ורק אנחנו יודעים...אחרים יכולים להרגיש את זה קרוב, אבל לא קרוב מספיק כמוני וכמוך.
וכמוני וכמוך יחד..אין עוד אף אחד.
יש פעמים שאני קשה מנשוא כמו שאתה לי..קשה להיתמודד עם השונה ממך, אנחנו כולנו קשיי אופי ועורף.
אבל רק הלב יוכל להעיד, כמה פעמים נשאתי אותך..הייתי שם...
לנשוא אותך, בקשה מנשוא..לא משנה מה,
ועברנו הרבה יחד, כל זמן. הזמנים הטובים והפחות נעימים ללב הפגוע.
ואת זה...
אתה יודע.
?Do u
(Yes you do)
אומרים שלכל סיר יש את המכסה שלו.
אני הייתי אומרת שלכל לב יש את הביט שלו.
אני מצאתי את המקצב שלי..הפעימה שמחייה את חצי הלב שלי.
ומשלימה אותו למוזיקה מנעימת ריגושים של אהבה.
וככה כשהלב שלי פעם לצד שלך....והלב שלך פועם רק בשבילי, יש לנו סימפוניית אהבה רק שלי ושלך,
שאף אחד לא יכול לנצח או להנציח חוץ ממני וממך.
כי מוזיקה היא החיים והחיים, חיים...ממוזיקה,
"מוזיקה מייצגת את אשר אי אפשר להכניס למילים ואת מה שלא יכול להישאר בדממה"
אז לא אשתוק ורק אומר פשוט שוב 3 מילים אחרונות וחזקות אל תוך הדממה שגם היא הינה צליל, בעודך אוהב אותי-
אני אוהבת אותך אהוב שלי.
ואם טעית מה קשורה המוזיקה לאהבתי אליך,
מוזיקה זאת אהבה...ואהבה היא מוזיקה.
וחוץ ממה שאמרתי שמקשר, אהבתנו מתנגנת, האהבה שלך אלי מתנגנת לי ולא רק באוזניי, ואני יכולה להרגיש אותה,
אז רציתי לומר לך תודה בכל דרך אפשרית, ושנמשיך לאהוב ולנגן אותה יחד, לטווח הרחוק שהוא הרבה מעבר לנצח.
מילים גורמות לך לחשוב מחשבה. מוזיקה גורמת לך להרגיש תחושה. שיר גורם לך להרגיש מחשבה.
ככה שכל פעם שתיזכר או תיקרא את המילים הללו שכתבתי בשבילך ועליך, תעלה במוחך המחשבה, שתיגרום לך להרגיש כמה אני אוהבת אותך
ורק אותך, המוזיקה שלי תלווה אותך לכל מקום אשר בו תהיה, וכשתרגיש את אותה התחושה...
שיר יווצר בליבך,שיר בלתי ניפסק שמור במקום לא כל כך מרוחק..אותו מקום אליו הצלחת אתה להגיע-ליבי, ליבך.
ואז..
תרגיש,
תרגיש באמת את המחשבה.
של אהבתי אליך ואהבתך שלך.
זהו שיר הלב.
[אניאוהבתאותך3> מרגיש? =) ]
+הפוסט המוקדש לאהבה ומוזיקה, נוגע בכל סוג של אהבה, תלוי בלב הבוחן,
אבל במיוחד, בשבילי-מוקדש לאחד והיחיד שלי- ארט3>.
אהבה שלי, אני אוהבת אותך בטירוף בייבי.
עוד תמונות שלי ושל המאמי שלי בקרוב ^.^
<>>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
