"לקבל את כל מה שקורה את כל מה שקרה, לתת סליחה אל מה שיהיה ולכל מה שהיה.."

אז ככה.

ירדנו לאילת בשיא הספונטניות וביותר מדיי אמבציה,

בלי כלום, חוץ מכסף, בגדים וכרטיס אוטובוס.

לא רוצה לספר את הכל מהתחלה כי את הכל בטח כבר קראתם בבלוגים אחרים,

אז אני אחסוך מילים וארבה בתמונות :)

שמחות ומאושרות שאשכרה הגענו לתחנה המרכזית

מאי, כמו שההוא מהמסעדה אמר לך, יום אחד תהיי עשירה :)

אני אני אני אני אני אני

מאי ורפי על הים :) תמונה מהממת

מי הרשה לך להיות כזאת כוסייייייייייתתתת?

אני ומורי, בתמונה המהממת שלנו :)

הגענו לגטו, חחחחח בחדר המסרוח, 4X4 מטר

"המיטות האלה, זה כמו בבית כלא, רק ששם זה מבטון" (איך אתה יודע יא טמבל?)

הכל אפשרי אם אתה גרמני :)

גאולהההה אוווווווווווווו גאולההההה

תמונת שואה. הבטחתי לערוך אבל אינלי כוח חח

יהההההההה

תמונת רגליים :)

בעעעעעעעע מאי את נוראית. אבל הייתי חייבת

הגענו לחדר החדש בהולידי אין אקספרס. חחחח מצב כפית. עומר את כזאת שחורה.

תמונת פרחות..

ולבסוף,

רציתי להגיד בשם כל הבנות,

שיערונת, את היית הכי חסרה בעולם, והתמונה הבאה רק ורק בשבילך.

תחזרי כבר יא קופה. אנחנו מתגעגעות :(

בנות,

לבסוף, עם כל הבלאגן של איפה לישון ואיך להגיע,

הכל הסתדר ויצאנו מלכות שנסענו,

ותאמינו לי שעם כל האיכסה שמלון טאבה,

היה לנו הכי כיף בעולם.

ואנשים,

שתדעו שהכל אפשרי. אבל רק אם אתה גרמני :)

אוהבת אתכן יפות שלי..

תודה על הכל :)

לאפיס, טל, שני, מור ויערה,

הייתן הכי חסרות בעולם.

אבל לא נורא,

יש לנו עוד שנתיים מלאות למצוא לנו את השלושה ימים שלנו ולרדת שוב כמו גדולות :)