אפשר להמשיך קדימה, הרבה מעבר למה שנדמה לנו שאפשר.

התגעגעתי אלייך היום.

מילים אקראיות מתוך שיר מתנגן, מצאו דרכן אליי.
הן הביאו עימן חופן של זכרונות
וכמה דמעות שקופות, ששכחתי.

התגעגתי אלייך היום.

רגעים מבויימים של סרט זר, ריצדו אל מול עיניי.
הם הביאו לי אותך בדמות שונה-דומה
ואותנו מפעם, שנשאר בעבר.

התגעגתי אלייך היום.

בגעגועים שלא נותנים לנשום.
וכל נשימה לוקחת אותך ממני
יותר ויותר רחוק.

ואני מנסה לגעת בך, קרוב.
ואתה מתפוגג
מזכיר לי איך לבכות.

איך זה שהעולם לא קטן מידי מכדי להכיל כל כך הרבה אנשים, ורגשות, וחכמה, וטיפשות, ואושר?
איך אנחנו לא קטנים מידי מכדי להכיל אושר?
איך זה שאפשר להיות מאושר יותר מפעם אחת, ועוד עם בנאדם כל כך שונה?

יש לנו הרבה בעיות.
לפעמים הוא מדבר מהר מידי, וצוחק מדברים שקשה לי להבין. ולפעמים הוא אומר משפטים כאלה, ואחר כך קצת נעלב כשאני מוצאת את זה מצחיק.

הוא לא אוהב את אותן תוכניות טלוויזיה וגם לא את אותם שירים.

ואני מגיעה לו עד לאף, לא לכתף כמו איתך.

והוא לא מבין למה הבגדים שלי מסודרים לפי צבעים, והוא לא מבין למה אני מערבבת את הדיסקים שלי באריזות הלא נכונות.

אבל הוא מציל אותי כל פעם שאני עושה נזקים במטבח, אתה מכיר אותי ואת "כישורי הבישול" שלי.

הוא מקשיב לי ומלטף לי את הלב אחרי יום נוראי בעבודה.

הוא קונה לי פרחים פעם בשבועיים ומשקיע את כל כולו בסקס, פעם ביומיים.

ואם אני חולה אז הוא מכין לי מרק כתום ותה ולא זז מהמיטה שלי אפילו שאני נראית מזעזע עם חום של 38.7.
וכן, יש לנו המון בעיות, ומי יודע אולי נתגבר עליהן פעם, ואולי לא.
ואתה יודע, הוא אוהב אותי בלי לגרום לי להרגיש שאני צריכה לזכות בזה.
ואני מאושרת איתו, באמת.