אפשר להמשיך קדימה, הרבה מעבר למה שנדמה לנו שאפשר.

הנה אנחנו שוב ביחד..

וכשאני אומרת ביחד זה לא לגמרי ביחד,

זה קצת בנפרד.

אתה יושב שם, השמש מסנוורת, החום הורג,

ואני יושבת לידך.

מרגישה מיותרת. מרגישה מוזר.

זו לא אותה הרגשה, ההרגשה שאחרי.

הרגשה שנפגעת.

הרגשה ש-אני. פגעתי בך.

הזמן לא יחזור, דברים לא ישובו למקומם

אבל מה שיפה.. זה שאנחנו לא נדע מה יהיה בעתיד.

אני מקווה שאני לא אתחרט על מה שאני עושה.

כי בסה"כ אני רוצה לטובת שנינו.

אני רק רוצה לדעת ש-טוב לך, טוב לך איפה שאתה עכשיו.

טוב לך עם מה שקרה, טוב לך כי אני לידך.

טוב לך כי אנחנו לא ביחד.

[?!?]