אפשר להמשיך קדימה, הרבה מעבר למה שנדמה לנו שאפשר.

או שזה הזמן למות

או שזה הזמן לחיות שוב מחדש,

כי מכל הטעויות, לא למדתי שום דבר,

ואני הולכת שוב,

כמו עיוורת שרואה צללים,

נותנת ללב לחוש,

את מה שהראש אף פעם לא ירגיש,

בלי טיפה של היגיון,

בשלולית של אכזבה,

אני הולכת אחרייך,

כיאילו זו איזו מציאה.

לומדת להתאכזב,

וקצת נהנת לסבול.

או שזה הזמן לישון,

או שזה הזמן סתם להתייאש בין הסדינים,

לדעת ולחשוב

להאמין ולקוות, שגם אתה...

לעצום את העיניים ולפתוח אותם שוב,

לראות שאין לידי אף אחד,

ושזה לא עוזר,

לעצום אותם..

ולדמיין,

כי זה הדבר האחרון שנשאר לנו.

או שזה הזמן למות,

או שזה הזמן לשלם את המחיר.