אפשר להמשיך קדימה, הרבה מעבר למה שנדמה לנו שאפשר.

תגידי שאת מתכוונת
השתיקה שלך רועמת.
איזה יום עצוב.
תגידי מה את מתעלמת?
תגידי שקר או אמת,
תגידי משהו.

תגידי כי כמעט שכחתי
מה זה רגש, כמו שלימדת אותי.
לא מרגיש אפילו יום.
תגידי כי אולי זה נכון.
לא לפתח ציפיות,
לא לפתח אשליות.

תגידי, את לא שמה אודם
לכבודי כמו מקודם,
איזה יום עצוב.
תגידי כי זה כמו מלכודת
לא צחקת כבר איזה חודש,
תגידי משהו.

תגידי כי כמעט שכחתי
מה זה רגש, כמו שלימדת אותי.
לא מרגיש אפילו יום.
תגידי כי אולי זה נכון.
לא לפתח ציפיות,
לא לפתח אשליות.

תגידי שאת מתכוונת
השתיקה שלך רועמת.
איזה יום עצוב.
תגידי מה את מתעלמת?
תגידי שקר או אמת,
תגידי משהו.

אני לא רגילה לזה, לא רגילה למצב הזה. לא רגילה לאנשים כאלה.

ואני לא רוצה להתרגל.

אני רוצה שיהיה לך אכפת ממני,

אני רוצה שתתגעגע באמת, ולא רק במילים.

אני רוצה שתדע לעודד, ולא רק לבאס.

אני רוצה שתיהיה אמיתי איתי.

אני רוצה שלא תיהיה אדיש לעולם,

אני רוצה שתיהיה בישבילי הרבה פחות ממה שאתה באמת.

אני רוצה להעלם,

או פשוט להעלים אותך מהלב שלי.

אני לא רגילה לזה.

אני מרגישה חרא, כלכך כואב לי הלב,

אני מרגישה חלשה מאוד, חלשה מידי בישביל להתמודד עם זה.

נראה לי שזה אבוד כבר.

כלכך כואב לי.