החיים במסלולים עגולים

לפעמים יש בי הרגשה שאני רוצה להיות ברזל והוא שיהיה לי מגנט

רוצה להדבק ולא להרפות.. יש לי אותו ולו יש אותי

אך החיים לא מרשים לנו להיות כל הזמן ביחד

אנו נהנים לחנוק זה את זו באהבה כבר 25 שנה.

עכשיו הוא לא איתי ואני מתגעגעת

להציק לו, לפתות אותו

להרגיז אותו לשגע אותו ולראות איך שהוא נהנה מכל רגע.

אני לא נורמלית?

לא! אני אוהבת מישהו שאוהב אותי

זה לא קל אתם יודעים?

בוודאי!, הרי אני לא היחידה, בודאי יש עוד כמוני

אז קצת שמש בבקשה עד שהוא יחזור...

 ושוב אני אהיה עסוקה בלחזר אחרי ריח נשמתו וגופו

איזה כיף לו!

איזה כיף לי!

עד אשר יחזור, ושוב יחזור אלי חיוך תמידי מרוח על פרצופי

שבנתיים אינו קמל. 

שלא תדמיינו שהוא שיא השלמות הוא לא

אבל גם אני לא שיא השלמות

רחוקה מזה.