"תגידי שטוב תגידי שרע"אוף תקופה אחרונה כמה שאני לא מנסה אני לא מצליח להיות אני.
אני לא אותו אחד שכל הזמן מחייך אותו אחד שתמיד היה אוטפטימי.
ואנשים התחילו לשאול אותי ולהגיד לי שאני מוזר ולמה.
הלוואי והייתי מצליח למצוא את הפתרון.
אולי אני לא מנסה אולי מתעצל אולי אפילו לא רוצה.
אולי אני פשוט רוצה להתאבל רוצה לבכות רוצה להיות בדיכאון.
אולי להכל כן ואולי לחלק כן.
אבל זה המצב.
בא לי לכתוב בא לי ללכת ולצעוק אבל איפה אני לא גר בהרים כמו פעם שיכולתי ללכת לואדי ולצעוק לאלוהים וסתם לשחרר קיטור.
עזבתי את העבודה שלי ואני אמור בקרוב לחפש עבודה חדשה.
אני צריך ללמוד איך לא להפגע מאנשים בקלות.
איך לא לקחת ללב את הכל.
איך לא להכנס להתקפי חרדות מיותרים.
נכון קל לדבר אבל צריכים להתחיל לבצע וזה לא הדבר הכי קל בעולם.
אם הייתה לי מישהו לחלוק איתה את הדברים המעיקים להתחבק איתה שעות, פשוט לשבת איתה גם אם לא לומר דבר אבל שהנפשות שלנו ידברו בינהן.
לקבל תמיכה חום ואהבה ולהעניק תמיכה חום ואהבה בחזרה.
אוי כמה שזה חסר לי היום.
וכן לאחרונה נמאס לי לשמוע מבעיות של אנשים כי גם לי יש בעיות משלי.
ואנשים לפעמים לא מבינים או לא רוצים להבין וזה לא תמיד הוגן.
בא לי לכתוב משהו אבל לא הולך לי כלום.
אומרים שיהיה טוב
אני מקווה שהטוב יקדים ויבוא כבר.
אלוהים אני זקוק לך עכשיו כמו שלא נזקקתי לך זה זמן רב.
אתה תמיד איתי ולפעמים נדמה לי שאתה נעלם לזמן מה.
בצר לי זעקתי ותשמע קולי.
החיים לפעמים מתסכלים אבל עדיין צריכים לחיות אותם.
למרות שהמוות הוא התרופה לחייםXD
לפעמים אם יכלו לגלות לנו קצת סודות או צ'טים לחיים היה בהרבה יותר קל.
והנה אני שוב מקשקש פה השעה כמעט אחת בלילה כשאני כותב שורות אלו.
אולי נכתוב בהמשך עוד משהו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
