מן השכחה אֲעַלֶה אלותַי

אני אוהבת אותו

אני אוהבת אותה

אני אוהבת.

היום לא השקיתי את העציצים

עציצים נידפים ברוח

על אדן חלון חשוף ומסוקס מאבקים

אף לא פיה ואף לא בן פיה ביקר

הבז נדד אל עציץ אחר

והקור

הקור נורא.

הנשר הגדול חג מעל

מחפש את הגוויה הטריה

סביבו חגו עמיתיו רחוקי המבט

צווארם הקירח מרעיד מתשוקה

לחתוך ולחקור ולהגיע ולבלוע

יער עבות מלא עצים

חשוך בו לפעמים

קר בו

ואף אש לא תדלג

בין ענפי העצים.

השלג הקר עטף אותנו

וילון לבן ומסמא

ניסיון המדבר לא צולח כאן

ופנים גלויים נקלפים לתוך עצמם.

רק עצמות מולבנות

יעידו על המהות

של הקור המצמית

של החום המצמית.

איל הצפון נהם בשקט

עורו הערמוני ריטט

קרניו המסועפות שרטטו

גבולות של ראיָּה.

רק פתית שלג אחד צנח

מרכז מצחי נשרף בקור מטהר

העולם מולבן ומאיר באש קרה

חיתו יער כרוחות רפאים

חומקים ונעלמים להם.