שקט! חושבים כאן.

סתם דברים, שכל כך רוצים. איך מפסיקים את הרצון?

פעם חשבתי שצריך פשוט להפסיק.

עכשיו אני חושבת סתם לברוח.

(דרום אפריקה מספיק רחוק, לא?)

אולי תוכנית לא מציאותית,  אבל בינינו - אין לי מה לחפש כאן.

דרך המחשבה שלי משתנה, אולי גם אני. גם אני.

וסתם לדעת שאני זאת אני ואין לידי אף אחד, למרות שלהחזיק איזו ג'סיקה בצד זה תמיד אפשרי.

גיליתי שבצבא עושים בדיקת דם - אני לא הולכת להתגייס!

בהתחלה חשבתי להתחתן ולהכנס להריון. רק חבל שפספתי פרט קטן - גם לנשים בהריון עושים בדיקות דם!

אולי אני סתם אתחתן, כמו שרצתה מישהי שהכרתי. מה שבטוח, אני לא נותנת לדברים מוצצי דם לנקוז מדמי. גם לא בעוד 1000 שנה. נקודה.

חחחחחחחחח.....איך לא באלי לחזור לביה"ס בדגן. חשבתי להגיד לאמא שאני רוצה להתחיל אחד חדש, אבל זה יהיה כבר מוגזם...בשביל אמא (לא בשבילי). אני פשוט אוהבת שינוי, אני אוהבת לגלות דברים XD

חפיף, אלך לתיכון אחר בי'.

קצת ריגשי, פור דה לאסט טיים.

תהיו בטוחים. צ'או.

העיניים שלי האדימו והתנפחו, העור התייבש, השיניים כואבות ושפתיים נסדקות. im so sexy that it hurts

עוד 10ימים ואני על המטוס לארץ. מקווה שמצבי השתפר. האוכל פה זוועה, לא אכלתי כלום היום, גם בגלל השיניים. אני חושבת שאני צריכה לעשות סתימות, המון סתימות.

וסתם דברים שאני רוצה להספיק בחודש הקרוב.

1. מפגש ישרא

2. מפגש פורום

3. סרט

4. טיול שישי

5. ג'אנק פוד D:

6. בית קפה

7. פינפונג עם עעעמיר (לא שכחתי מוהאהאהאאה)

8. ים

9. בריכה

10. קניות בשוק

11. קניות בקריון

12. קניות בהדר

13. הארי פאקינפוטר

14. טלויזיה

15. לישון אצל מישו

16. מישו לישון אצלי

17. קייקים

18. כן אני בקן

19. צמרת צ'ו צ'ו

20. דברים לביה"ס :X

21. איזה טיול קטן לאנשהו (כפיצוי על פיספוס טיולמים)

וכמובן להפגש איתכם, יקירי D: (חחחחחח....סתם, אני שונאת אתכם. לכו תמצצו לאבא שלכם, ביצ'ס)

פוסט חסר משמעות, ככה זה כשאת מתה להשתין.

צ'או

אין בדיקות הריון באפריקה XP

נכנסה לי אבן לנעל וניסיתי להוציא אותה, ואיזה מקום מעולה להוציא מלבד ליד כלוב עם עגל. בטעות נשענתי קצת על הכלוב והכלוב נפל עליו. נכנסתי לפאניקה והתחלתי לצעוק ולקרוא לאמא שבאה והרימה את הכלוב, אז באו בעלי העגל והם לא אמרו מילה, כי הם מפגרים שכלית.

בערב שיחקתי פינפונג עם הרוסים ופתאום אנחנו שומעים צחוק וצעקות. למלון נכנס איש שחור וערום@#%#^$^*I%^

הזמינו לו משטרה, הכו אותו וזרקו לכלא. כתב אישום: נכנס ערום לבית מלוןXD

הרוסים התעייפו ממני ואחד כמעט נחנק. זכרו ילדים: פינפונג גורם למוות.

השריטה שראתה זין של כושי.

צ'או.

כדיי להראות שכביכל יש לכם חיים מעניינים ששווה לקנא בהם.

אז לא באמת קורים דברים מגניבים אם לא מכינים אותם מראש.

אני חושבת שפיתחתי בעיות אכילה (זה לא מפתיע בהתחשב בזה שאני נורא נורא רוצה להיות כוסית ושאני באפריקה). אז עכשיו אני אוכלת אורז וסלט וגם את זה בכמויות מזעריות. אה...ואני שותה תה להרזיה. אתמול טחנתי המון עוגיות וצ'יפסים ושתיתי חצי פחית פאנטה (לא יכולתי לסיים עקב החשק הרב להקיא) וכל הלילה הייתה לי בחילה ורציתי להקיא, אז שקלתי ברצינות אם ללכת לשירותים ולהקיא, אבל לא היה לי כוח וזה מגעיל. לא הקאתי מאז גיל 8 ואני לא רוצה לשבור 6 שנים של מזון שלא יצא דרך הפה.

וכדיי לא להפחיד אתכם לגמרי (כי כל מי שמכיר אותי חושב שיש לי בעיות אכילה), יש לי תירוץ: האוכל במלון מגעיל. אני מעדיפה לשתות בירה עם חלב מאשר לאכול את זה. אתמול טעמתי יין והוא היה מגעיל. אני אוהבת להסתכל על יינות, אבל הטעם שלהם מגעיל. אני לא רוצה לאכזב כאן אנשים (כי כולם בטוחים שאני הכי רוסיה שיש), אבל אלכוהול זה מגעיל.

אני מניחה שהסיבה לגועל היא הכושיות שמכינות אותו. אז, המלון מנוהל ע"י כושיות מוזרות שעוקבות אחריי מאז שניסיתי לדבר איתן (הן דיברו המון ואני אמרתי להן שאני לא מבינה, אבל להן לא היה איכפת והן דיברו ודיברו ודיברו, אז אמרתי "תודה" בפרטוגזית וברחתי). יש להן מקלחות, אבל הן מעדיפות לנקות את הרגליים שלהן על אבן ליד המלון, יש להן מייבש כביסה, אבל הן מייבשות אותה על הדשא. קיצר, הן נורא מוזרות.

את הבגדים שלי הן סימנו במספר החדר, כך שעל כל בגד כתוב "2", על כל בגד! על המכנסיים, החולצות, הגרביים והתחתונים#$^%&$

הזכרתי לכם שרוב דיירי המלון הם גברים? עכשיו הזכרתי. אתמול הייתה ארוחת השבת הראשונה שלי והתלבשתי דיי יפה (סוודר שחור עם חורים, מכנס רחב, שתי צמות קטנות בשיער פזור ואפילו קצת ליפגלוס) ואיך שנכנסתי כולם הסתכלו עליי.

זה היה מצחיק, אחד רוסי השקע אותי עם יין (שאמא שתתה במקומי), אחד אמר כל מיני משפטים מאתרים של טיפו ושאר בעיקר בהו.

אני אוהבת להתלבש יפה לארוחות, אני אעשה את זה תמיד. בפעם הבאה שאצא לטיול או משהו, אני אקח שימלת ערב שחורה ואלך ככה לארוחת ערב (וזה בתנאי שארזה קצת).

אמא שלי דיברה עם אחת הכושיות במלון והיא הסכימה לעשות לי צמות עם תוספות, אני עושה תוספת כחולה או ורודה.

אוף, הפרה מהניתוח לא רוצה לקום, כלבה. אני אחשמל אותה עם שוקר חשמלי.

עד העידכון הבא, צ'או. זונות.

עריכה: "לפי התגובות אני חושבת שאף אחד לא באמת קרא את הפוסט, תזכירו לי לכתוב פוסטים קצרים וברורים בפעם הבאה. אם הייתי בישראל, הייתי מראה לילד בן 4 את הפוסט הבא ושואלת אם הכל ברור לו מכל מה שכתבתי ואם תשובתו תהיה חיובית, אני אפרסם את הפוסט לכם, בני טיפשעשרה יקרים.

בתקופה האחרונה יש לי המון חלומות, כבר שכחתי כמעט את כולם, אבל אני אכתוב כמה כדי לא לשכוח וסתם כי הם הזויים ומצחיקים בפני עצמם D:

1. בביה"ס יש יום מיוחד שכל התלמידים צריכים להביא יינות וגבינות. אני לא הבאתי כלום ורונית הביאה 2 בקבוקי יין ו2 גבינות. אמרתי לה שלא הבאתי גבינה בגלל שיש לי רק גבינות צרפתיות מסריחות (זה נכון!). אז ראיתי איזו גמדה שאמרה לי שאני מכוערת והתחלתי לתת לה מכות רצח ואז לחצתי לה חזק עם האצבע בנקודה מסויימת בצוואר (כמו שאיילון לימד אותי) והשכבתי אותה, התחלתי לבעוט בה ואז בא המורה לספורט, עצר אותי ולא עשה לי כלום, אז הלכתי.

כשהייתי בכיתה שלומית, מרכזת השיכבה קראה לי ולא הבנתי אם זה בגלל שהרבצתי לילדה ההיא או כדי לתת לי פרה (ביום הזה נותנים לילדים עגלים או ארנבים קטנים לגדל). בסוף באתי לחדר שלה ושמעתי התלחשויות, אז הצמדתי את האוזן לדלת ופתאום שלומית פותחת את הדלת ואני רואה עוד שתי מורות, אחת בלונדינית (אני חושבת שמינה) והשניה ברונטית וזקנה. הברונטית אומרת לי: "אני בכלל לא בקטע של לרכל, בכלל לא!" שלומית משתיקה אותה ואומרת לי ללכת הביתה. 

אני ורונית הולכות הביתה ואני רואה מהצד איזה חברה של הגמדה שהרבצתי לה. היא באה אליי בקטע של לנקום ורונית ישר בורחת. היינו ליד בית העם, על הדשא והייתה שם גבעה, לילדה ההיא הייתה עגלה ענקית שבה היא סחבה את התיק (איזו מטומטמת),אז תפסתי את העגלה ודחפתי אותה במורד הגבעה, הילדה התחילה לרוץ אחריה ורונית התחילה מה זה להתלהב. אבל אני הייתי עצובה שלא קבלתי את הפרה.

2. אמא שלי ניסתה להכריח אותי להכנס להריון.

3. רומן עם מורה.

4. בא איזה פסיכי לביהס עם אקדח ואמר שהוא ירה בכל הילדים, אז אנחנו בורחים כמו משוגעים ממנו, פוחדים רצח. התחבאנו במקלט ובאה איזו מורה ואמרה שאין אותו כבר, אז אנחנו יוצאים, מאושרים שאף אחד לא נפגע ופתאום הוא בא שוב ואמר שהוא ירה רק בבנות, כל הבנות בהלם, כולם רצים חזרה למקלט ומתחבאים מתחת לשולחנות ואני הופכת את השולחן עם עוד איזו ילדה שלא יראו אותנו. אנחנו בהלם, בקושי נושמות, הוא נכנס לשם, היה איתנו מורה, אבל הוא היה גם בהלם ופשוט עמד. לפתע עברה בי מחשבה שכל זה רק חלום, יצאתי מהשולחן לפני שהוא הספיק לירות, לקחתי לו את האקדח והורדתי את הפסיכי לריצפה והכנסתי לו שני כדורים לראש. כולם תפסו ממני גיבורה, לא היה לי נעים לספר להם שכל זה רק חלום.

רציתי לכתוב עוד, אבל שכחתי. חבל.

*היום ניסינו להרים את הפרה שעברה ניתוח בטרקטור ולא הצלחנו, היא לא יכולה לעמוד. מחר ננסה שוב.

שיו, גיל מעצבן.

נתתי לכל הפרות בכפר טראש את החומר נגד תולעים. היום אמא פותחת אפסצס אצל פרה באונ, אני לא עוזרת לה, זה מסריח ומגעיל. אפסצסים אצל ארנב הספיקו לי לכל החיים.

צ'או.

יעני, הניתוח הראשון על חיה גדולה.

כל היום הייתי בחדר, כי חשבתי שיהיה משעמם לספור פרות, בערב אמא שלי באה כזה: "את לא מאמינה מה קרה שם!"

וזה היה דיי צפוי שדווקא ביום שאני אשאר במלון, יקרה משהו שאני לא מאמינה שיקרה שם. אז מה קרה שם? המלטה, פנצ'ר בגלגל והדובדבן שבקצפת - פאקינ גוף זר בתוך לב של פרה! #$%#%#$%#$

בערב התכוננתי לארוחת השבת כשלפתע התקשרו לאמא שלי והודיעו על המלטה קשה בטראש, נסעתי איתה: לא עוד דברים מעניינים שאני אפספס.

כשהגענו ראינו את הפרה ורגליים של עגל יוצאות לה מהתחת. איזה שעתיים הם ניסו להוציא אותו, הוא כבר היה מת. אמרתי לאמא שאין סיכוי שהפרה תחיה, שיהרגו אותה. אבל אף אחד לא רצה לוותר, אז חזרנו למלון ואמא העבירה כל מיני כלי ניתוח לאוטו. אני הלכתי לחדר לקחת גם כמה דברים, בדרך הכושיות שמחזיקות את בית המלון רצו לתת לי לאכול (כי כמובן פספסתי את ארוחת השבת), אבל אני כולי כזה "נו נו, אבריגדו". ראיתי את הפרמדיק החמוד במחשב והחלטתי שלניתוח קיסרי צריך עוד מישהו שיודע דברים, אז הוא שאל אותי אם הפרה כבר המליטה ואני התחלתי להגיד לו שיחתכו אותה ואולי יש לה תאומים מחוברים, כי אני מכירה רופאים - זה מה שהם רוצים. והוא כזה פותח עינייים "חותכים? תאומים?". נסענו למרכז הלוגיסטי ולקחנו עוד הרדמה וכלי ניתוח ועוד כמה שטויות לניתוח.

הגענו שוב לכפר, המצב לא השתנה. הגיע הוטרינר של ואקו. הוא ממש ממש גדול ושחור והוא יודע רוסית ויש לו קול נמוך, כמו הקול הזה בסרטים מצויירים אצל הדובים הגדולים והטובים. אחרי חמש דקות הגיע גילעד (הפרמדיק), כמה לא צפוי מצידו XD

לא היו כלי חיתוך נורמלים, אז הם חתכו עם מספריים, אחרי שיכבה דקה של עור ושתי שכבות של שרירים, היה את הרומי (הקיבה) ואז הרחם, חתכנו אותו ואיזמייש (ההוא שיש לו קול של דוב) הוציא את העגל: לא היה לו שום תאום שמחובר ולא איברים מיותרים ;;

גילעד התאכזב XD העגל פשוט היה מקופל לגמרי.

גילעד: "עשיתי ניתוח קיסרי רק לנשים"

אמא: "גם תפרת?"

גילעד: "אממ...כן, ברור"

אמא: "יופי, קח"

*נותנת לו כלי תפירה*

עכשיו, מהצד אני רואה עוד פרה יולדת, אבל לה לא היו בעיות, אז אפילו לא התייחסנו אליה.

גיל *הרפתן* ישב כזה בשקט עם האנגולנים (רובם כבר הלכו כי נמאס). אז הוא נראה בהלם.

גילעד: "גיל? אתה בסדר?"

גיל: "אני בסדר, אני כאן עם המשפחה חחח"

גילעד: "אתה לא נראה משהו"

גיל: "לא, אני בסדר. אני כותב לי בראש את הקטע הבא ביומן שלי"

WTF

היה נורא נורא קר, התפרים היו נורא נורא מסובכים וכולנו היינו נורא נורא עייפים. ושוב נזכרתי כמה אני שונאת תפרים.

אבל גיליתי שגילעד ממש ממש חמוד 3> אז תשכחו מאלי. עכשיו זה גלעד ^^

כיסינו את הפרה, עשינו לה מסגי (לחץ דם שלה היה מאוד נמוך), עשינו לה אינפוזיה וחזרנו ב2 בלילה ;;

פוסט זה מוקדש לגילעד שתופר פשוט מדהים 333333>

סופסוף יש לי מחשב. אז עכשיו אני באפריקה. הטיסה הייתה ארוכה - 4 שעות לברוסל ומשם 9 שעות ללואנדה (עיר הבירה של אנגולה). שהינו בבית מלון בלואנדה יום והיום נסענו 7 שעות במכונית כדי להגיע לואקו (העיר בה אני נמצאת). המקום מדהים. הנופים מרהיבים. האנשים שחורים ;;

למדתי קצת פרטוגזית, אבל אני עדיין לא יכולה לתקשר עם האנשים כאן. הם ממש מפחידים. אני ממש לא רוצה להיות בחברתם. אני לא יודעת אם זה בגלל שהם שחורים או בגלל שאני לא מבינה אף מילה שיוצאת מפיהם, אני פשוט רוצה משהו מוכר.רוב האנשים פה גרים בבתי בוץ בלי מים וחשמל, אבל הם לא נראים סובלים או משהו - זו דרך החיים שלהם.

אני אשים תמונות כשיהיה לי יותר זמן.

יאללה, אני אוהבת את כולכם (חוץ מכמה), מתגעגעת וכל זה. ביי, הלכתי לאכול ^^