שקט! חושבים כאן.

מקרא אנשים:

אודי - שמן ועשיר, חש את עצמו, מזיע בתחת ויש לו ילדים שלא שמים עליו.

שי - גם מתלהב מהקייקים וחש קייקיסט הכי טוב שיש, יותר נחמד ותמיד מחייך.

יהודית - בדדניקית, נחמדה, מעניינת, עבדה 8 שנים בקאריביים.

איילה - המדריכה, תמיד כואב לה משהו, נחמדה, יש לה כפפות נוחות XD

אלי - המדריך הטורקי, כוסון, כוסון, כוסון, כוסון, :ריר:, כוסון. 3>

ביום הראשון רק נסענו. המטוס התעכב, אז הסתובבתי בדיוטי, קניתי איזה בושם שאני אפילו לא יודעת את השם שלו וממתקים למטוס. המטוס היה טורקי והיו שם דיילות והן דיברו איתנו בטורקית ונתנו לנו עוגיות. בהתחלה הנוף של טורקיה היה דומה מאוד לישראל, אבל פשוט יותר גדול. בנסיעה במיני אוטובוס הבנתי שאני טועה - הכל שם הרים שיורדים לים עם יערות, משהו שלא תראו בישראל. אכלנו במסעדה והאוכל הטורקי היה מדהים, בעיקר הסלטים!

משם המשכנו לנסוע נסיעה שנמשכה 4 שעות לפחות, זה היה מעייף. הגענו בלילה וישר הלכנו לחדרים, אני הייתי בחדר עם אמא.

למחרת אכלנו ארוחת בוקר (והוא תמיד מכין אותה אותו דבר: ביצה קשה, לחם, קפה ;; ) ויצאנו בקייקים, הנופים היו מדהימים. קקובה זה מפרץ שסגור ע"י סלעים ואיים קטנים, נסענו בינהם. את הים הפתוח לא ראו בכלל, רק הרים. הים דמה לאגם - אפילו לא גל אחד, הוא התפרס על פני שטח כמו זכוכית והשקיף אל המעמקים.

הדרך הייתה ארוכה וכבר כאבו לי הידיים, אז בדרך חזרה אלי גרר אותי 3>

אחרי איזה שעתיים של מנוחה יצאנו לראות קברים ליקים, הם נראים ממש מפחידים. את האנשים שקברו שם, קברו עם רכושם ושודדי הקברים היו פורצים אליהם וגונבים את הכסף שהיה שם, כך שכל הקברים פתוחים\שבורים.

טיילנו גם בעיר (אם אפשר לקרוא לזה עיר) והיו שם המון חנויות (אם כמובן אפשר לקרוא לזה חנויות). אמא רצתה לקנות שטיח לסבתא, אבל המוכר הטורקי רצה מחיר גבוה, הוא אמר שאת השטיח הנשים תפרו שלושה חודשים ממשי - אמא ברחה משם.

ואז אמא קנתה המון ממתקים טורקיים. למרות ההכחשה, היא אוהבת קניות XD היא חולה על קניות$$$

אחר כך נפגשנו לאכול וחיכינו לאלי, אבל הוא לא בא כי הוא נרדם 333>

באו אלינו ילדות טורקיות והן ניסו למכור כל מיני תקשיטים, הן כאלה עלוקות :X

בסוף אכלנו במסעדה והיה טעים ואלי בא והוא אוכל בצורה כזאת סקסית 3>

ביום השלישי אכלנו ארוחת בוקר (כןכן, אותה אחת) ויצאנו לעקוף את כל אי קקובה. זה היה מאוד קשה. הידיים שלי היו ממש אדומות וכאבו, אז איילה נתנה לי את הכפפות שלה ואיתן חטרתי בלי בעיה. בצידו השני של האי היו מערות, הראשונה הייתה המערה הכחולה המדהימה.  המים ממתחת היו תכולים האירו את קירות המערה, כחול כחול:)

במערה השניה  הייתה כניסה ויציאה והיא גם הייתה מדהימה.

אני חושבת שזה זמן טוב להזכיר לכם על כוסונותו של אלי, איזה כוסון 3>

בים היו המון קיפודי ים ודני הוציא לי אחד והחזקתי אותו, הוא הלך עליי! O:

בקושי הגעתי אל החוף, היה ככ חם שרציתי להתהפך, אבל לא היה לי כוח להצלות.

הלכתי לישון וישנתי עד לארוחת הערב הטעימה במסעדה.

ביום הרביעי עשינו חתירה קצרה לעיר הטבועה ובחזרה עצרנו באיזה אי והיו שם עזים וחתולים XD

ואלי נלחם בעזים 333>

איזה כוסון!!!1

בערב נסענו למריה החדשה והיינו בבית מלון מגניב. נפרדנו מאלי הכוסון והתנשקתי איתו.

סתם, לא באמת. אפילו לא ראיתי אותו אחרי החתירה ;;

הלכנו לטיול בעיר והיו שם המון בנים שהתחילו איתי (באנגלית %^#^#$%^#$&^$&)

אמא קנתה לי שרשרת עם ניב של נמר ^^

ואז מצאנו מסעדה עם אוכל טורקי מסורותי. הזמנתי מנה מיוחדת של עוף עם גבינה וקיבלתי איזה דייסה בצבע מוזר ומבעבע בכלי שנראה עתיק יותר מסבתא שלכם!

הייתי בהלם, אז סך הכל זה היה ממש ממש טעים. העוף היה מדהים ואת הגבינה שהייתה מעליו נתתי לחתול קטן וחמוד שהסתובב שם.

ביום האחרון הייתי כל היום בברכה וניסיתי ללמוד לקפוץ קפיצת ראש ולא הצלחתי, אז אני מאוד עצובה בגלל זה כי הכי מגניב להיות כוסית בברכה שקופצת קפיצת ראש, אבל איזה כוסית ואיזה ראש?! נראתי כמו בריטני אחרי ההריון ;;

אחרי זה נסענו לשדה התעופה שבאנטליה באוטו בלי מזגן וזה היה סיוט!

בשדה התעופה היה יותר נעים ובמטוס בכלל, אפילו ישבתי ליד החלון.

בשורה התחתונה - נהנתי! ואפילו מאוד!

דברים שגיליתי:

*אני אוכלת כל דבר כשאני רעבה - כל דבר!

*אלי כוסון

*אוכל טורקי לא עושה לי טוב

*חוסר צפייה בסדרות האהובות עלי מדי שבוע מכניס אותי לדיכאון

*אנשים מוזרים ביותר טסים במטוס

כמה שאלות שהתעוררו בי במהלך הטיול:

*למה אלי כזה כוסון?

*למה לעזאזל הדיילות מדברות בטורקית בשדה תעופה הפאקינ בן גוריון?

*למה אין את האנטומיה של גריי היום? ;;

*למה למה למה לעזאזל פחדתי לדבר באנגלית כשאני מבינה הכל ויודעת מה לענות?!

דברים שאני יודעת על אלי:

*אבא שלו נוחר

*הוא חדש בקטע הזה של המדריכים

*יש לו בוקסר כתום

*הוא שונא טונה

*הוא בן 20 ורווק

תמונות יהיו בהמשך, פשוט אין לי את כולן, אז פוסט תמונות ענק יהיה כנאה מחר.

פוסט זה מוקדש לאלי 333>

איחרתי לתור שלי בשעה. דני בא לאסוף אותי, חיכינו בתור המון זמן, עשינו יעוץ אצל איזה רוסיה שמנה, היא אמרה לי לעשות 5 זריקות.

הלכנו לאחות. היא אמרה לי שהיא זכרה את אמא שלי ואמרה שאמא שלי משוגעת שהיא וטרינרית ללא חיסון נגד כלבת. האחות חמודה כזאת, אישה זקנה. אחרי שהיא ראתה כמה חיסונים אני צריכה לעשות היא עשתה פרצוף של "אני ממש מרחמת עלייך", זה היה מפחיד. היא הכינה 5 מזרקים, הושיבה אותי על המיטה והכריחה אותי להסתכל על יתוש ועליו כתוב מלריה, אז חפרתי לה על כך שזה לא ממש אופטימי לכתוב על יתוש מחייך "מלריה".

היא נתנה לי סוכריות מנטה ואמרה לי שאשב 10 דקות וכל שניה הסתובבה אליי כדי לבדוק שלא התעלפתי. אחר כך הלכנו לאכול אוכל סיני ואז חזרנו ואמרנו לה שלום. יש לי כדורים נגד מלריה שיכולים לגרום לי לנידודי שיינה, דם מהידיים, פסים בשיער ושעווה בקופסת חיסכון - אני מוכנה לטיול מטורף באפריקה D:

עכשיו אני רוצה שתיכנסו לדף הציטוטים שלי, אני לא יודעת מה איתכם, אבל בכל פעם שאני קוראת אותו, הוא מעלה בי חיוך. אינג'וי: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=287668&blogcode=5706616

אני אוהבת אתכם! 3>

אני מנקה את הבית לכבוד בואה של אמא, אז מצאתי שיר שכתבתי מזמן.

מריבה:

מתחיל בצחוק,

עם כעס בקולה,

זה לא כל כך עמוק

והשיחה עולה.

השמש הסתתרה,

אולי כי פחדה לראות,

את מה שהיא אמרה

ועוד אחת המריבות.

ונזיפות קלות,

ועוקץ לא רעיל,

בלי כוונות רעות,

עוד בוחן שמכשיל.

והיא מכה

והוא מחזיר,

הנשמה רכה,

הלב מאוד שביר.

הצעקות גוברות,

החושך לא מפריע,

הרבה בראש קולות,

המתח כבר מופיע.

הוא מנסה להתקרב

והיא מעבירה ביקורת,

רוצה שיפגע בלב,

זו בשבילה תיקשורת.

היא הייתה חנונית עם קצוות מפוצלים...

הזוועה.

אחרי שהיא קיבלה שכל וכסף, היא החליטה ללכת ל...

מספרה!

אז היא הלכה למספרה עם יגאל, כפרעליו!

והשינוי הוא.......

עוד קצת למטה.....

פסים ותספורת!!!

תודה יגאלוש ^______^

צדדי בחלום ובמציאות,

צדדי בדרכי הכבישים,

איפה יש פה טעות?

שתיקות או רעשים.

נאלצים לחכות,

צדדיים הם הרי חשובים לא פחות.

האם זה שקר או אמת?

צדדי חי,

צדדי מת.

והקבר בו יקבר,

ללא ספק,

צדדי בהחלט.

לא מרוצה?

לא צריך, לא רוצה.

בצדדי השדה תעמוד לה מצבה

בה חרוט ומרוט:

אוהבים, אך לפעמים,

צדדיים נשכחים.

נשכחים

צריך להתקשר למתניה, צריך לנסוע לבנימיה, לארגן ויזה, להתקשר למרכז למטיילים, להזמין תור, לעשות חיסונים, לעשות פסים, להפגש, לדבר, לשלוח, לכתוב, לשחות, לשחק, לזרוק ולומר.  יותר מידי דברים, אני לא מצליחה לעשות כלום, אבל לפחות אני יכולה לחתוך את עצמי עם דברים חלודים כי קיבלתי זריקת טטנוס.

הדבר החיובי הוא שעוד מעט הלחץ ירד ואני אתבטל חודשיים שלמים, שזה ממש כיף.

בנתיים אני לא מבינה מה רוצים ממני ולמה, תסבירו לי. בבקשה.

וכתבתי את מכתב האהבה שלי, ביום חמישי אני אשוט בקייק למקום מרוחק בים ואזרוק שם את הבקבוק.

עוד שבועיים אמא שלי חוזרת D:

היום עשינו חיסונים, זה היה כל כך...לא כואב XD

עריכה: נסעתי לבנימינה להביא את הדרכון שלי, היה מצחיק. ישב לידי איש אחד עם מחשב נייד וראה את האבודים XD ומישהי זקנה כזאת סרגה ואחת קראה צוו מישפטי XD

בדרך חזרה היה מישהו עם סנטר ענק מכוסה בזיפים וללא צוואר :X

1. מה המילה הכי אהובה עליך בעולם? קאפיש. ואני חייבת להתחיל להשתמש בה.

2. מה המילה הכי שנואה עליך בעולם? חבריה, זאת מילה מפגרת שמורות אוהבות להשתמש בה ;;

3. מה מדליק (שימו לב, רטרו לשנות השמונים!) אותך מבחינה יצירתית, רוחנית, או רגשית?

בידוד, לא אפרט.

4. מה דוחה אותך? עליזות

5. מה הקללה האהובה עליך? זונה - קצר ולעניין.

6. מהו הצליל האהוב עליך בעולם? הצליל הזה בבוקר, כשאמא בבית.

7. מה הרעש השנוא הכי שנוא עליך? סבתא מדברת בטלפון, זה בלתי נסבל.

8. באיזה מקצוע היית רוצה לעבוד (חוץ מאשר במה שאת/ה עובד בו היום)? זה לא שאני עבודת במשהו כרגע, אבל הייתי רוצה לעבוד כשחקנית (למרות שזה לא מציאותי).

9. באיזה מקצוע לא היית רוצה לעסוק בשום פנים ואופן? עבודות נקיון, זה שאני רוסיה לא אומר שאני רוצה לנקות בית של אנשים עשירים ועצלנים.

10. אם גן עדן קיים, מה היית/ה רוצה לשמוע את אלוהים אומר לך, כשתכנס דרך שערי השמיים? "תמהרי, עוד מעט מתחיל מרתון של איש משפחה!"