יום ראשון בביה"ס. שום דבר לא השתנה, כלום. אותה כיתה, אותם כיסאות, אותה מחנכת. כאילו אין את ההתחלה החדשה ההיא שכולם מדברים עליה, זה סתם עוד המשך למשהו שלא נגמר. אולי זה מרגיש לי ככה בגלל שאני כבר רגילה לעבור כל שנה לביה"ס אחר והאמת שזה הרבה יותר נחמד, הדף החדש לבן יותר ככה.
כל מקרה, כמובן שיצא לי את המקום הכי גרוע - תקוע בתוך הקיר ליד המורה: אי אפשר לראות מה כתוב על הלוח ואי אפשר לישון, הגהנום חם מתמיד. ובטקס היו זייניקים חדשים ומגניבים והיה גם וונאבי סער. אה וגם עצוב שטטניקים האמיתיים לא היו, כי זה לא "דגן" בלי טטניקים.
שעתיים שלימור המחנכת ניסתה להסביר דברים לא חשובים ונזכרתי כמה שאני שונאת אותה, אבל אני חמודה אז הבאתי לה ממתקים וחייכתי עם מבט של "תחנקי אמןאמןאמן!" היא חשבה שאני הולכת להרעיל אותה.
אחר כך קיבלנו מערכת מיוחדת לכל אחד. זה ככ מגניב, קיבלתם פעם מערכת שעות על שמכם? אני לא! ולכל אחד כתוב משהו אחר! גאד, האושר.
בשיעור ערבית הייתי בהקבצה א2 שזה גם טוב (בהתחשב בכך שאת רוב שיעורי ערבית העברתי בשינה). והיה ילד בשם גילעד שעשו לו ניתוח על הרגל והוא היה בכיסא גלגלים, אז כל פעם שמישהו אמר לו משהו, רציתי להעיר הערה שנונה לגבי המצב שלו, למשל:
יעל "אני הולכת להעיף לך כאפה"
אני "את הולכת והוא..חחח"
או
המורה "אני אוציא אותך החוצה"
אני "תגלגלי אותו החוצה"
מזל שהוא לא שמע, אבל מה הוא היה עושה בתכלס? דורס אותי? XDDDDDDD
לאמשנה. השיעור היה משעמם, מזל שיש רק שעתיים של ערבית בשבוע. אחר כך הייתה לנו מורה חדשה להסטוריה שאותה ממש לא אהבתי (ואפילו לא ראיתי את הפרצוף שלה בגלל שאני יושבת בקצה הכיתה) אבל היא תלמד מקצועות מגניבים כמו אזרחות ושואה. שואה!!!1 #@#%&%^$!@#^ אני מקווה בשבילה שהיא יודעת ללמד.
מחר יהיה פיזיקה וכידוע אני פריקית של כימיה אז אתפוס מקום ראשון ראשון ליד שלמה בזנוס ואהיה שקטה כמו דג.
וסבתא קנתה כל מיני דברים טעימים לכבוד יום ראשון בביה"ס אז טחנתי היום.
שבוע טוב לכולם ובעיקר לי, נקווה שהשנה תעבור מהר ובלי תקריות מיוחדות. צ'או.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נפוליאון קולאז'
