שקט! חושבים כאן.

בתקופה האחרונה יש לי המון חלומות, כבר שכחתי כמעט את כולם, אבל אני אכתוב כמה כדי לא לשכוח וסתם כי הם הזויים ומצחיקים בפני עצמם D:

1. בביה"ס יש יום מיוחד שכל התלמידים צריכים להביא יינות וגבינות. אני לא הבאתי כלום ורונית הביאה 2 בקבוקי יין ו2 גבינות. אמרתי לה שלא הבאתי גבינה בגלל שיש לי רק גבינות צרפתיות מסריחות (זה נכון!). אז ראיתי איזו גמדה שאמרה לי שאני מכוערת והתחלתי לתת לה מכות רצח ואז לחצתי לה חזק עם האצבע בנקודה מסויימת בצוואר (כמו שאיילון לימד אותי) והשכבתי אותה, התחלתי לבעוט בה ואז בא המורה לספורט, עצר אותי ולא עשה לי כלום, אז הלכתי.

כשהייתי בכיתה שלומית, מרכזת השיכבה קראה לי ולא הבנתי אם זה בגלל שהרבצתי לילדה ההיא או כדי לתת לי פרה (ביום הזה נותנים לילדים עגלים או ארנבים קטנים לגדל). בסוף באתי לחדר שלה ושמעתי התלחשויות, אז הצמדתי את האוזן לדלת ופתאום שלומית פותחת את הדלת ואני רואה עוד שתי מורות, אחת בלונדינית (אני חושבת שמינה) והשניה ברונטית וזקנה. הברונטית אומרת לי: "אני בכלל לא בקטע של לרכל, בכלל לא!" שלומית משתיקה אותה ואומרת לי ללכת הביתה. 

אני ורונית הולכות הביתה ואני רואה מהצד איזה חברה של הגמדה שהרבצתי לה. היא באה אליי בקטע של לנקום ורונית ישר בורחת. היינו ליד בית העם, על הדשא והייתה שם גבעה, לילדה ההיא הייתה עגלה ענקית שבה היא סחבה את התיק (איזו מטומטמת),אז תפסתי את העגלה ודחפתי אותה במורד הגבעה, הילדה התחילה לרוץ אחריה ורונית התחילה מה זה להתלהב. אבל אני הייתי עצובה שלא קבלתי את הפרה.

2. אמא שלי ניסתה להכריח אותי להכנס להריון.

3. רומן עם מורה.

4. בא איזה פסיכי לביהס עם אקדח ואמר שהוא ירה בכל הילדים, אז אנחנו בורחים כמו משוגעים ממנו, פוחדים רצח. התחבאנו במקלט ובאה איזו מורה ואמרה שאין אותו כבר, אז אנחנו יוצאים, מאושרים שאף אחד לא נפגע ופתאום הוא בא שוב ואמר שהוא ירה רק בבנות, כל הבנות בהלם, כולם רצים חזרה למקלט ומתחבאים מתחת לשולחנות ואני הופכת את השולחן עם עוד איזו ילדה שלא יראו אותנו. אנחנו בהלם, בקושי נושמות, הוא נכנס לשם, היה איתנו מורה, אבל הוא היה גם בהלם ופשוט עמד. לפתע עברה בי מחשבה שכל זה רק חלום, יצאתי מהשולחן לפני שהוא הספיק לירות, לקחתי לו את האקדח והורדתי את הפסיכי לריצפה והכנסתי לו שני כדורים לראש. כולם תפסו ממני גיבורה, לא היה לי נעים לספר להם שכל זה רק חלום.

רציתי לכתוב עוד, אבל שכחתי. חבל.

*היום ניסינו להרים את הפרה שעברה ניתוח בטרקטור ולא הצלחנו, היא לא יכולה לעמוד. מחר ננסה שוב.

שיו, גיל מעצבן.

נתתי לכל הפרות בכפר טראש את החומר נגד תולעים. היום אמא פותחת אפסצס אצל פרה באונ, אני לא עוזרת לה, זה מסריח ומגעיל. אפסצסים אצל ארנב הספיקו לי לכל החיים.

צ'או.