שקט! חושבים כאן.

יעני, הניתוח הראשון על חיה גדולה.

כל היום הייתי בחדר, כי חשבתי שיהיה משעמם לספור פרות, בערב אמא שלי באה כזה: "את לא מאמינה מה קרה שם!"

וזה היה דיי צפוי שדווקא ביום שאני אשאר במלון, יקרה משהו שאני לא מאמינה שיקרה שם. אז מה קרה שם? המלטה, פנצ'ר בגלגל והדובדבן שבקצפת - פאקינ גוף זר בתוך לב של פרה! #$%#%#$%#$

בערב התכוננתי לארוחת השבת כשלפתע התקשרו לאמא שלי והודיעו על המלטה קשה בטראש, נסעתי איתה: לא עוד דברים מעניינים שאני אפספס.

כשהגענו ראינו את הפרה ורגליים של עגל יוצאות לה מהתחת. איזה שעתיים הם ניסו להוציא אותו, הוא כבר היה מת. אמרתי לאמא שאין סיכוי שהפרה תחיה, שיהרגו אותה. אבל אף אחד לא רצה לוותר, אז חזרנו למלון ואמא העבירה כל מיני כלי ניתוח לאוטו. אני הלכתי לחדר לקחת גם כמה דברים, בדרך הכושיות שמחזיקות את בית המלון רצו לתת לי לאכול (כי כמובן פספסתי את ארוחת השבת), אבל אני כולי כזה "נו נו, אבריגדו". ראיתי את הפרמדיק החמוד במחשב והחלטתי שלניתוח קיסרי צריך עוד מישהו שיודע דברים, אז הוא שאל אותי אם הפרה כבר המליטה ואני התחלתי להגיד לו שיחתכו אותה ואולי יש לה תאומים מחוברים, כי אני מכירה רופאים - זה מה שהם רוצים. והוא כזה פותח עינייים "חותכים? תאומים?". נסענו למרכז הלוגיסטי ולקחנו עוד הרדמה וכלי ניתוח ועוד כמה שטויות לניתוח.

הגענו שוב לכפר, המצב לא השתנה. הגיע הוטרינר של ואקו. הוא ממש ממש גדול ושחור והוא יודע רוסית ויש לו קול נמוך, כמו הקול הזה בסרטים מצויירים אצל הדובים הגדולים והטובים. אחרי חמש דקות הגיע גילעד (הפרמדיק), כמה לא צפוי מצידו XD

לא היו כלי חיתוך נורמלים, אז הם חתכו עם מספריים, אחרי שיכבה דקה של עור ושתי שכבות של שרירים, היה את הרומי (הקיבה) ואז הרחם, חתכנו אותו ואיזמייש (ההוא שיש לו קול של דוב) הוציא את העגל: לא היה לו שום תאום שמחובר ולא איברים מיותרים ;;

גילעד התאכזב XD העגל פשוט היה מקופל לגמרי.

גילעד: "עשיתי ניתוח קיסרי רק לנשים"

אמא: "גם תפרת?"

גילעד: "אממ...כן, ברור"

אמא: "יופי, קח"

*נותנת לו כלי תפירה*

עכשיו, מהצד אני רואה עוד פרה יולדת, אבל לה לא היו בעיות, אז אפילו לא התייחסנו אליה.

גיל *הרפתן* ישב כזה בשקט עם האנגולנים (רובם כבר הלכו כי נמאס). אז הוא נראה בהלם.

גילעד: "גיל? אתה בסדר?"

גיל: "אני בסדר, אני כאן עם המשפחה חחח"

גילעד: "אתה לא נראה משהו"

גיל: "לא, אני בסדר. אני כותב לי בראש את הקטע הבא ביומן שלי"

WTF

היה נורא נורא קר, התפרים היו נורא נורא מסובכים וכולנו היינו נורא נורא עייפים. ושוב נזכרתי כמה אני שונאת תפרים.

אבל גיליתי שגילעד ממש ממש חמוד 3> אז תשכחו מאלי. עכשיו זה גלעד ^^

כיסינו את הפרה, עשינו לה מסגי (לחץ דם שלה היה מאוד נמוך), עשינו לה אינפוזיה וחזרנו ב2 בלילה ;;

פוסט זה מוקדש לגילעד שתופר פשוט מדהים 333333>