את הלג בעומר שלי העברתי בהעשרת ערבית. אני בטוחה ששושי גאה בי. ביום שישי בערב הגעתי לקריית אתא ונשארתי שם להכיר את החברים הערבים של חברה שלי, אחד עם אף ממש גדול (כמה אירוני מצדו) לקח אותי כל שניה לצד וחפר לי, אז הייתי לא נחמדה אליו, אני יודעת להיות לא נחמדה לאנשים. הערבושים שתו וודקה וקולה עם נרגילה ואני הסתפקתי בלשבת ולבהות בעצים. חברה שלי לקחה אותי לצד והסבירה לי בעדינות שאני דווקא כן חייבת להיות נחמדה לערבושים, אחר כך היא הלכה להתמזמז במכונית עם ערבוש ואני המשכתי לחפור לשאר הערבים.
בלג בעומר יצאנו עם אותם הערבים לאיזה חור באמצע השדה (הם הביאו אותנו במכונית).
ביום ראשון חזרתי הבייתה ונסעתי עם רונית וקורל לבית הכט. קורל סוף סוף החזירה לי את הכובע ורונית הלכה לתפוס טרמפים (לא באמת). אני חייבת להגיד לכם, אני ממש טובה בלהתמצא במקומות זרים, אבל עם קורל ורוניט לא היו איתי בחיפה, לעולם לא הייתי מוצאת את בית הכט הארור. נכנסנו לקנות כרטיסים והיה בחדר ממול שיעורי וואלס, זה היה הזוי. הלכנו אחרי איזה זוג והגענו לחדר ממש קטן וממש צפוף. למרות שלא הגיעו הרבה אנשים, איזה גבוה בלי שיערות בעורף בכל זאת נעמד מולי ולא ראיתי כלום (אפילו לא שיערות בעורף!)
החדר של טוביה היו ראשונים וראשונים תמיד נדפקים XD ואז רוורי, אני לא אוהבת אותם, יש להם סולן דפוק! ואחר כך היו אחד העם עם הבסיסט :ריר: גאד, הוא נראה בנאדם הכי חברותי בעולם, על אנשים כאלה אשכרה צריך לשמור שלא יכחדו מכדור הארץ! הא והוא חייך אליי ^^
ואז היו מוטגן עם הסולן והגטריסט המגניב!
הסולן - "אני לא ממש יודע מה הקטע של השיר אבל הוא ממש מגניב....*חפירה*"
הגטריסט - "אני אחסוך את זה מכם *גיטרה חשמלית*"
ויש להם שירים ממש טובים!
האחרונים היו בד האביט, אבל לא נשארנו לשמוע אותם, כך החליטו כמעט כולם, אני מניחה שהלהקה נשארה ללא קהל.
אה...ופרק של ד"ר הו היה ממש עצוב, גאד! הוא בכה!!!!!!! הוא בכה...:(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נפוליאון קולאז'
