היי אני יודעת שלא כתבתי פה הבה זמן אבל ממש הרבה זמן פשוט אין לי זמן ואם לומר את אמת אין מה לכתוב כלכך הרבה דברים קוראים
שברגע שהם קוראים זה פשוט נהפך להיות פחות רלונטי
אני בקרוב מאוד משתחררת מצה"ל דבר שדי מפחיד אותי קשה לי לראות ת עצמי כמו פזמנקית למרות שאני יודעת שאני לא צעירה יותר
אני מסתכלת על עצמי במבט לאחור על מה אני רוצה לעשות בצבא ומה לא קראו הרבה דברים בצבא הכרתי אנשים מפקדים לא הייתי חוזרת על הצבא שוב כי קל לא היה שם
אבל אני לא רואה את עצמי שייכת למקום אחר מבלד טייסת 140 עכשיו השיחורר מפחיד אותי כי פה אתה נכנס למגעל החיים עכשיו אתה לבד
אין יותר לחיות מתחת לשמלה של אמא של זב דבר נחמד אבל לא בא לי בגיל 30 עדין לגור אצל הורים.
פיתאום בצבא גילתי שלקום ב7 בבוקר זה די צופר במקום 4 לפנות בוקר ולסיים 6 בערב זה בכלל מהדמהים .
יש פיתאום דברים אחרים שמפערים לך איך שלא יתפוס מ"צ מנאיק למרואת שאני יודעת שרובם צעירים מתים
במבט לאחור הצלחתי לעשות הרבה דברים לפסול תפקיד לשתפתף בלחימה לעבור ביקרות וכו' ימי כיף והרבה דברים
אין לי מושג מה אני רוצה לעשות בחיים אני רוצה לעבוד לחסוכך כסף בשביל אפריקה לטיול הגדול ועכשיו השאלה למה אפריקה ? נכון בא לי מקון שלא הרבה אנשים עשו הודו כבר חרוש ותאילנד אפשר תמיד אז למה לא ? אולי גם טיול באירופה יכול להיות נחמד
אחרי הזה מגיע השלב של תאור הכיון בגדול תקשרות אבל זה יכול להשתנות מי יודע מה יהיה בעוד שנה .....
ואולי אז עם חברת הפקות מצלחיה עם בית וגינה ושני ילדים ובעל מקסים
(האא וכלב )
חוץ משיחורור והתבנות לחיים גם איבדתי חבר לטייסת אסף רמון ז"ל הוא היה אצלנו בטייסת הוא היה טייס אצלנו ופתיאום לשמוע על מוות שלו זה היה שוק ריצני
ידעתי שאסף אמור לבוא אילנו לטייסת זה רשום בכל כלי התקשרות אני עד היום זוכרת את התרסקות של אבא של אסף ישבתי עם אבא שלי וחכינו שמעוברת קובמביה תחזור ספירה לאחור 10 9 .... הזמן נספר קידמה יוצאים לפרסמות דחופות מוצאים את אבא של אילן רמון ז"ל ומודעים שאילן וכל אנשי המעברות נהרגו
הפעם הרשואנה שפגשתי את אסף זה היה בטקס החלפת פיקוד הרימנו לחיים ואסף בא וניגש שלום קוראים לי אסף הצגתי את עצמי ודיברנו על טייסת החלתי לו הצלחה והוא פשוט כבש אותי בפשוטות שלי ברצון שלו להיות רשאון מבלי לדרוך על אף אחד . היו לו עיניים כחולת עמקות ויפות וחכיוך מקסים .
על המוות שלו שמעתייי בצורה הכזאות היו שמעות שמשהו קרה בטייסת אף אחד לא רוצה לדבר איתי שקט פה מה קרה אני תקוע במדבר הייתי עדה לדברים שקראו אבל זה היה השיא הרע שלא ריצתי שיקרא לי הייתי תקוע באמבצע המדבר (בסיס) נבטים אתם בטח מבנים שחזרתי לחדר שמעתי בחדשות על המקרה לא הצלחתי להאמין גם שזה כבר היה רשמי ריצתי שזה שקר אחרי שסימנו לנקות את את הקומה אני זוכרת שיצאתי להליכה לא מצלחיה להביין מה קרה לא מאינה אומרת שזה לא אימתי שמחר בבוקר אני יראה אותו וזה יהיה סתם ואח""כ ישבתי עם חברה שלי ולהכנו שלק"מ שתינהו לא יכלנו להיות יותר בחדרים זה היה כבר גדול עלינו ראיתי את אנדריי הוא חיבק אותי אותי ואמר יהיה בסדר היה כיף לתת חיבוק ...(אני יתגעגע אליו ) אז פגשנו את חבר חברה שלי והלכנו לחדר בחדר אומרים לנו עם משהו רוצה להתפשתף בטקס הלוויה מחר כמבון שקפצץי על הזדמנות
מכל עמוד דום ונח לא הצלחתי להביו מה אני עושה פה איפה אסף .
הלוויה היה קשה טסנו בקרנף ויצא לי לשבת ליד דלות החירום שטסנו את ישראל מעלה זה היה דבר משש יפה הנוף היה מקסים כמו בתמונה פיתאום קלטתי שזה אמתי ראיתי את החברים שלו לידו עם ארון ופיתאום זה נפל עליי וכמו רעם ביום בהיר קלטי זה נכון הטקס היה קשה אני זוכרת את הקטעים שאמא וחברה והחברים מדברים ואני בוכה ביכתי המון שלא יכולתי להבתיר יותר את הדמעות הימים שלאחר מכן היו די יבשים עד עצובים אסף רמון תמיד תיהיה בלבי משחת רמון של תדעי עוד צער http://www.youtube.com/watch?v=fm16zVZJEtU&NR=1
ביום חמישי היתי אמורה לקבל סמל ושוב פעם לא קיבלתי אני פשוט שואנת את זה כי מגיע לי ואני יודעת את זה זה לא פייר אני שואנת את הצבא על הקטע הזה
כל כך התצבענתי וכעסתי בכיתי ... יצאתי הביתה והלכתי למסבית שיחורר פרידה של חברה השתכרתי שם למוות אבל הייתי נראת טוב מאוד החימאו לי הרבה באותו ערב היתי מוחזרת אומנם על ידי צוקצוקים אבל בכלל זאת ...
ראש השנה היה משש נחמד הינו הרבה אנשים שירים צחוקים פשוט חוויה אז אני קווה שנה הזאת תיהיה יותר טובה משנה שעברה בלי טילים וחרא הזה
אז שיהיה לכם שנה טובה מותקה מדבש....וצום קל
דרך אגב אני משש גיבורה עקרתי שן בלי לפחד איזה מלכה אני האאא
טוב שוב פעם שנה טובה אוהבת אותכם המון הילה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Crazy_Rock_Angel