אז איך עברה לה עוד שנה כל כך מהר. רק אתמול כתבתי את הפוסט של סיכום שנת 2007.
אני כל כך זוכרת את הרגע הזה שישבתי כמה דקות וחשבתי מה אני כבר יכולה לכתוב בפוסט המסכם.
עדיין לא הספקתי להתרגל לכתוב 2008 וכבר עברנו ל- 2009 ?! חחח
אז עכשיו, מתי שאני שומעת את השיר I Will Be של אבריל לאבין, אני רק חושבת איך אני יכולה לסכם את השנה המדהימה הזאת שעברה, עם השיר שאומר שאני יוכל לעשות כל מה שאני ירצה לא משנה מה ולא משנה מתי.
אני חייבת להגיד ששנת 2008, הייתה שנה מופלאה, באמת שלא הייתי מתחרטת עליה. וכן, היו המון קשיים, לא פחות משנים קודמות אבל השנה הזאת שהייתה שינתה אותי. התבגרתי, גדלתי, הכרתי המוווווון אנשים חדשים, אהבתי, שנאתי, שמחתי, בכיתי, התעצבנתי, כעסתי, התאכזבתי, התגאתי, הצטערתי, סלחתי, נכנסתי למסגרות חדשות ששינו את החיים שלי רק לטובה, ואני ממש מצטערת על שלא הייתי בהן קודם. טוב לפי מה שאפשר להבין עברו עליי הרבה הרבה דברים ב- 2008.
אין ספק שהשנה הזו הייתה אולי לא המוצלחת ביותר אבל המיוחדת והמשמעותית ביותר כי אני החלטתי לשמוח.
תמיד הייתי במן דכאונת כאלה, הייתי סגורה בתוך עצמי ופשוט לא הייתי מוכנה להקשיב לכלום.
בשנה הזאת אני יודעת שנפתחתי, אני יודעת שהתחלתי להקשיב, שהפכתי להיות הרבה יותר בנאדם והרבה יותר טובה ממה שהייתי.
אני מרגישה שכל בנאדם אפשרי עבר שינוי עצום השנה. פתאום אנשים התחילו להתבגר מבחינה נפשית ולהיות הרבה יותר משעמעותיים בשבילי ובשביל כל אחד אחר. עכשיו כשאני חושבת על זה, ב- 2008 התחילה 'המלחמה בדרום'. אני לא יודעת עד כמה היא מלחמה וכן אני מקווה מאוד שהיא תגמר מהר ולטובתנו.
הכל החל להיות פתאום דמוי 'מושלם', לפחות בשבילי.
אני מרגישה שיש לי סיבה לחיות, שיש לי את החברים ואת האנשים שתומכים בי, ושלא משנה כלום כי אני יודעת שבסוף יהיה טוב.
אז מה כבר נותר לי להגיד?
שהשנה החדשה תהיה הרבה יותר מוצלחת מהשנה הקודמת . (:
(שני המון המון מזל טוב :] )
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
עוד אחת אחרת .