מנסה לראות בדרך אחרת .

אט אט, עולה בי מין תחושת סיפוק שכזו.

תחושה ש'מסופר' בה את כל ההצלחות שבאו עם הכשלונות; את כל הטוב שבא מן הרע יותר.

הפתרון ההוא; הוא היה נכון אבל רק לאותו רגע של סיפוק. לאותו רגע, שידעתי בו שזה היה הדבר הנכון לעשות.

אך היום, היום אני פשוט יודעת שכמה שהתלבטתי בקשר לפתרון, ושבסוף ממשתי אותו, הוא רק עשה לי טוב.

הוא גרם לי לראות משהו אחר.

היום אני יודעת שכלום לא יעצור אותי בדרך להצלחה מסויימת שאני מנסה לרכוש כבר הרבה זמן.

שום דבר לא גדול יותר מהכאב הזמני הזה שאני מרגישה עכשיו.

אני יודעת, שלאט לאט; אני אפקח את עיניי ואאני אפטר מכל הרוע הזה שסובב אותי.

אני לא אתן לו לבלבל אותי.

ועכשיו, זה נגמר לנצח [?!]