מאותו הרגע, קרו כל כך הרבה דברים. דברים שעשו לי טוב וגרמו לי לתחושה טובה, ודברים שעשו לי רע שגרמו לי לתחושה רעה. דברים שרציתי לקוות, דברים לא יכולתי לסרב, דברים שלא משנה כמה שהם רעים - ראיתי אותם בעין טובה. מה שכן, קרו לי גם דברים רעים, דברים שגרמו לי להתחרט, לרצות משהו אחר, לזלזול ולרחמים. אבל עכשיו, אומנם אני עדיין תקועה עם זה, אני מקווה שחלקית אבל אני מנסה להתחמק מזה [?!]. אני מנסה לשקר את עצמי ולחשוב על משהו אחר. אני מנסה למצוא משהו חדש. אני לא שולטת על זה. אני מחכה לרגע הזה. האם הפתרון ההוא, האם הוא הפתרון האמיתי? הנכון? הפתרון שיעזור לי וייקל עלי? אני לא באמת יודעת. השאלה אם זה שווה לקחת את הסיכון הזה. כי אני יודעת, שאם הפתרון הזה לא נכון יקרו יותר מידי דברים רעים. אבל אם הפתרון יהיה נכון, אני אהיה הבן אדם השמח ביותר. ולמה אני מנסה להתחיל משהו חדש? למה דווקא את הדבר הזה?
כמה שאלות עולות בי, כמה שאלות.