מנסה לראות בדרך אחרת .

נמאס לי להיות לא טובה בכלום. וגם אם תגידו שטויות, זה לא נכון, אני יודעת שזה כן נכון. כי כמה שאני אשקיע, וכמה שאני אנסה, וכמה שאני ירצה לטובת כולם, אף פעם לא יעריכו את הדברים כמו שאני משקיעה בהם. אף פעם אני לא אהיה הכי טובה בהכל. תמיד יהיה מישהו שהוא יותר טוב ממני. וזה לא מה שפוגע בי. הדבר שהכי מציק לי שזה כל כך בולט, זה מול כולם, מולי. זה גורם לי להסתכל על זה בזלזול. זה לא שאני לא יודעת או לא יכולה לפרגן, פשוט, זה פוגע בי. כל אחד ש'גונבים לו את ההצגה' יפרגן לאחר על ההצלחה שלו. אבל מה איתו? הוא לא נפגע? אני מרגישה מגעיל שאני לא יכולה לפרגן עד הסוף, אבל גם אני צריכה טיפת תמיכה. גם אני צריכה איזה כל הכבוד. במה קטנה שתראה לי שמעריכים מה שעשיתי ושזה לא חרא.

אני לא מסוגלת לעשות כבר כלום.

-

ואת, את ממשיכה.

ודווקא במה שכתוב למעלה.

אני כבר לא מסוגלת להתייחס אליך כמו קודם.

את פוגעת בי יותר מידי.