לאט לאט הגעתי לתובנות, תובנות עצמיות שקשורות רק לעצמי.
אני לא יודעת עד כמה אני אוכל לממש אותן אבל אני אנסה לעשות זאת בדרך הכי קצרה אך כמובן בדרך הבטוחה ביותר.
ת'אמת שאני מרגישה שאין לי מספיק רצון בשביל לממש את התובנות האלה. כלומר אני לא באמת רוצה שהתבונות האלה יתרחשו.
למרות שאני יודעת, אני פשוט יודעת שזה הדבר הנכון לעשות. שזה הדבר שכל כך יקל עליי ויעשה לי רק טוב.
אני מקווה שזה יצליח לי כי אני בטוחה שהדרך לא תהיה קלה במיוחד.
מה שאתם יכולים לעשות למעני זה רק לאחל לי בהצלחה (:
-
אני כל כך שמחה שזה קרה. זה היה מן רגע פרידה. רגע שאני מאוד רוצה[?!] (אני לא יודעת אם רוצה זאת המילה הנכונה) אבל אני מקווה שבעתיד זה כבר לא יהיה ככה כי זה יעשה לי רק רע.
אני חושבת שהדבר הטוב ביותר שאני אוכל לעשות עבורי זה פשוט לשכוח מהכל, מן התחלה חדשה. אני רוצה להיות אותו בנאדם אבל לא אותו בנאדם. אני לא כל כך יודעת להסביר את זה, אבל אני יודעת שאני רוצה להיות טובה יותר.
עם עצמי, עם החברה, עם כל האנשים שמסבבי.
-
טוב אז עד כאן.
פוסט מוזר ביותר.
תודה .
