"ככה זה"

לפעמים זה מרגיש כך. אוהבת מאד.

קטע מהטור  של קובי אוז.

(פורסם בינואר 2005,מעריב)

אמונה באלוהים "את אלוהים אני שומר בעיקר לפונקציות של הודיה, נניח אם אני אוכל מנגו, או יושב במקום עם בריזה מלטפת, או מרגיש אהוב, או מתרגש מאיזה פלא יקומי, כמו ירח, כוכבים, כלניות ורקפות, כשאני רואה חילזון שזוחל בהתמדה ושקדנות, אש משלהבת או מלחשת, ים סוער או רוגע, או סתם כשאני מתלהב מאיזה קסם מעשה ידי אדם כגון כדור נגד כאבי ראש שאשכרה עובד, מעבורת חלל, שקית ניילון מתכלה, נוזל ניקוי עם ריח נעים, קניון מרשים, אמנות נעלה, מדיח כלים חרוץ, מכונית מוקפדת, אם אני רואה כל אחד מהדברים הללו ועוד אינסוף רבים וטובים, אני נתקף בתחושה דתית, תחושה של להודות לקדוש ברוך הוא על הנס התמידי שהתקין בכל טיפה של מים, בכל שוונץ של דשא ובכל שערה קטנטנה של עכברצ'יק ננסי, בכל אמבה מיקרוסקופית יש מנגנון שווייצרי מוקפד, שמפעיל אותה בדבקות ענקית. אלוהים אצלי מנהל את מחלקת הודיה (ע"ר), סניף תודה רבה, וככל שאני מאושר, כך אני שם לב יותר ויותר ליופי הגדול של הקוסמוס: יופי מפורט ובצבעים, יופי ריחני וחושני, ולא יכולה להיות הצגה מופלאה מזאת. העולם הוא מופע כה מרשים שחייבים אלוהים, אחרת איך נמחא כפיים ליוצר של הקונצרט הזה, בשביל זה יש אל אחד, שמקבל בשתיקה מכובדת את כל המחמאות, את כל ההתרגשות, וממשיך לנהל את המיצג האינסופי שנקרא חיינו."