נמאס!
אוף.. אני לא יכולה יותר.. נמאס לי!
אוליי אני נראת שמחה..
או שאני אומרת לכם "הכל מעולה מה איתך? "
זה לא נכון..
בפנים אני עצובה.. מאוד מאוד עצובה..
מאחורי חיוך שלי יש עצבות..אני לא יכולה יותר..
איך הכל תמיד חייב להיהרס ?
הכל מתחיל טוב .. ואחרי כמה זמן הכל משתנה..
אבל בקיצוניות.. וזה מתחיל להלחיץ אותי כל השינויים
האלה.. אני בסך הכל ילדה בת 14
וכל הדברים האלה מתגבשים לכדור אחד ענק
מלא בבעיות.. שמטרידות אותי..
אני לא יכולה לספוג את כל הדברים
האלה..אני ילדה קטנה .. עם כל כך הרבה
משברים..זה יותר מידיי לילדה בגילי..
באלי לשבור משהוא יקר!
באלי להרוס משהוא..
אוףף......
למה זה מגיע לי ?
למה אני צריכה לסבול ככה ?
למה דווקא לי ?
איך תמיד לי קורים דברים כאלה ?
למה אף אחד לא יכול לעזור לי ?
למה גם אם עוזרים לי אני נהיית שמחה ואחרי כמה שניות
חוזרת לדיכאון ??
למה אני לא לומדת מטעויות ?
למה אני לא מבינה שדברים כאלה לא אמורים להטריד אותי ??
כל כך הרבה שאלות... וזה אפילו לא הסוף..
אני עצובה.. מאוד..
בטוח שהים יוציא אותי מיזה..
אני אוהבת ים 33>
סוף