קיבלתי את העצה הטובה שקיבלתי בשנתיים האחרונות. תודות דווקא למקור די מוזר,דוביד. הילד הזה יכול לדבר שקים של שטויות,והוא יכול לומר דברים שרק בא לך לבעוט לו בראש,והוא יכול לעשות מעשים שבא לך לשרוף אותו חי.
אבל שיחה אחת איתו שינתה הכל.הוא נתן לי שתי סטירות מציאות וראסיית הגיון,והנה. הבוקר מאיר חזק מתמיד והציפורים מצייצות שירים בפול ווליום. יום חדש נפלא.
אני ואמא החלטנו שאנחנו מביאים חתול. הפחד הוא שאבא יאכל אותו או לחלופין יזרוק מהמרפסת. נקווה שלא.
כנראה אנחנו מביאים גור מלאשו. יש לו ראש קטן,אזניים גדולות וקוראים לו ברלד.
או שנביא איזה גור אחר ואני רוצה לקרוא לו טושיבה. או ברוך. או חאתול.
לילה מרנין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
