"להתראות, שלום. זה לא נגמר. זה רק הסוף..."
אז זהו! עברה חלפה לה שנה והיא נגמרה. עזבתי. אני לא מאמינה אבל אני בוכה.אתמול ושלשום בכיתי רב הלילה. ממש כואב לי הלב. וזה מצחיק כי במהלך השנה היו מקרים שכ"כ רציתי לעזוב...ממש קשה לי עם זה. אני אתגעגע לכולם- לחניכים המתוקים שלי, לחברות מהדירה, לצוות המדהים שלי. במסיבת סיום ממש רעדתי מרוב התרגשות, היו לי דמעות בעיניים ומחנק בגרון. ושתבינו, אני לא אחת שבוכה. לא בכיתי בסיום תיכון, יסודי..כל ההורים והצוות עשו לי ת'מוות וביקשו ממני לא לעזוב. זה הגיע מהר מידי ואני עוד רוצה להישאר. מועקה בלב... אין. עברתי שנה מלאת חווית. פגשתי אנשים מדהימים. פגשתי תרבות חדשה. גדלתי, צמחתי, התבגרתי. אני כבר לא אותו בן אדם מתחילת שנה. אני פורשת כנפיים ועפה.....לא יכולה לשאת את המחשבה שיותר אני לא אראה אותם! גם כשאבקר זה לא יהיה אותו דבר... "כן היו אלה חיים טובים כמו שאומרים האופטימים, ולפעמים חיים מוזרים כך אומרים המסטיקנים הסיניים. ואולי אלה חיים גדולים הרי חיינו אותם בטירוף. סתכלי עלי ותראי קצת שמח קצת עצוב".
בי, להתראות, ותודה על שנה מדהימה!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
