יום בהיר של שמש
אין שום עננים
אני וכל החברה
אל הים נוסעים,
לקחנו את האוטו
הבנות כבר שם
כשלחוף נגיע -
נוציא את הגלשן.

שוב אנחנו מתגלשים
רוכבים על הגלים, הנה בא עוד גל גדול
זהירות, רק לא ליפול,
מחוף בת ים עד הרצליה -
זה רק אני והגלשן שלי.

מחכים במים
שיבוא הגל
אם הוא לא גבוה
אז לא זזים בכלל
רוח מנשבת
והים גועש
רק לזה חיכינו
אפשר להתגלש.
שוב אנחנו מתגלשים
רוכבים על הגלים, הנה בא עוד גל גדול
זהירות, רק לא ליפול,
מחוף בת ים עד הרצליה -
זה רק אני והגלשן שלי.

שמש כבר שוקעת
והים נסגר,
כל אחד בבית
עצוב שזה נגמר.
זהו סוף לחופש,
שוב ללימודים,
אך לא יהיה בת ספר
אם יש מחר גלים.

שוב אנחנו מתגלשים
רוכבים על הגלים, הנה בא עוד גל גדול
זהירות, רק לא ליפול,
מחוף בת ים עד הרצליה -
זה רק אני והגלשן שלי.

השיר הזה פשוט מסכם את החופש שלי.

הגלישה על הגלשן אינה גלישה אמיתית, אלו כל החוויות המדהימות, המרגשות, החדשות, העצובות שעברתי בחופש הזה.

היה לי את החופש הכי מדהים בעולם!

עצוב שהוא נגמר אבל טוב שהוא היה, בזמן הזה, כמו שהוא, עם כל הטוב והרע שהיה בו.

בהצלחה לכולכם מחר בשנת הלימודים החדשה. וגם לי.