עצוב כל כך שהתעסקתי באיך לחגוג את השנה החדשה שאפילו לא חשבתי כמה שזה טיפשי.
הרי זה רק המספר שמתחלף..הכל אותו הדבר נשאר..
האנשים,
המחשבות,
הרגשות,
הבעיות..
עצוב איך שכולם עסוקים בזה..ולא נותנים לאף דבר קטן להרוס להם את החגיגות.
כנראה שהבנתי את זה אחרי שמשפט אחד הרס לי ערב שלם.
כנראה שרק אני באמת עצובה מזה שאני קולטת לאט לאט.. שהזמן עובר מהר ואין כבר כוח וחשק וסיבה טובה
להתכחש לעובדה שכולנו גדלים.. ומבוגרים לשטויות שהיינו עושים לפני שנה.
שהשנה אני כבר אחגוג חוקיות וגיוס לחברים ולעצמי במקום קבלת ת.ז. או סתם שתייה ללא כל סיבה הגיונית או נראית לעין.
ושזה נראה פתטי לשקר לעצמך ולהגיד שאתה עדיין צעיר בנפשך.
פשוט מפחדת .
פחד מלסיים מסגרת של 12 שנים.
איך אפשר להתמודד עם הפחד הזה מול העיניים עם אני עדיין לא מסוגלת להתמודד עם העובדה שאני גדלה ולא אותה ילדה?.
_
I'm so tired of being here
Suppressed by all my childish fears
And if you have to leave
I wish that you would just leave
Because your presence still lingers here
And it won't leave me alone
These wounds won't seem to heal
This pain is just too real
There's just too much that time cannot erase
When you cried I'd wipe away all of your tears
When you'd scream I'd fight away all of your fears
And I've held your hand through all of these years
But you still have all of me
You used to captivate me
by your resonating light
But now I'm bound by the life you left behind
Your face it haunts my once pleasant dreams
Your voice it chased away all the sanity in me
These wounds won't seem to heal
This pain is just too real
There's just too much that time cannot erase
When you cried I'd wipe away all of your tears
When you'd scream I'd fight away all of your fears
And I've held your hand through all of these years
But you still have all of me
I've tried so hard to tell myself that you´re gone
But though you're still with me
I've been alone all along
These wounds won't seem to heal
This pain is just too real
There's just too much that time cannot erase
When you cried I'd wipe away all of your tears
When you'd scream I'd fight away all of your fears
And I've held your hand through all of these years
But you still have all of me
-
תפילה קטנה שנשארה איתי מאז שדרכינו נפרדו..
תפילה קטנה שכבר לא עוזרת לי כשאתה לא לידי.
אז תנו לגשם לשטוף את גופי הערום הרוקד לצללים של כאב ופחד.
ותנו לצלקות שלי להתרפא מהפחד הערום שסובב אותי
דמעה, וחיוך שאין לו משמעות.
-
פתאטי אה ?.
שתיהיה אחלה שנה.
ושאני אפסיק לשקר לעצמי..
ואתחיל באמת לחייך .
שהפצעים יעברו,
ולא יחזרו.
ושתפסיק להזריע לי מלח על הצלקות שעדיין לא הגלידו.
ותשמור עליה למעלה..
אני עדיין צריכה אותה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
