יש דברים שמשתנים לי. כל כך מהר הכל משתנה....
כל פעם אני מפחדת לכתוב כדי שאולי מישהו לא יכנס לבית ויראה.... מה על ליבי.
בן דוד יקר שלי נפטר. בן 13 התעלף ומת. נפתחו לו התפרים בלב...
הוא היה מלאך. באמת. האבא חלם כמה פעמים שהוא מת. והאמא - באותו יום כשזה קרה. היא שלחה הודעות לאישתו של האבא... ודיברה על הילד בלשון עבר. בנוסף היא שלחה הודעה "אני מקווה שהוא עדיין נושם" לא ייאומן לא?
אני חושבת שמהחוויה הזאת אני מתחילה להתחזק יותר. לא הרבה... אבל צריך שיהיה משהו להאחז בו לא? כי אם לא אז את מי נאשים? או יותר נכון על מי נישען? אני יודעת שאני לא הכי חזקה בדת אבל זה כי יש לי כל כך הרבה שאלות לא פתורות. אבל בלילה חלמתי שאני מברכת על אוכל ושתייה ונראה לי שאני ייאמץ זאת. אם זה מתוך כבוד או שאני מרגישה שזה מה שאני צריכה לעשות. אולי ייצחקו עלי. לא אכפת לי. אני מרגישה שזה התרומה שלי למלאך שמת. אפילו צמתי!
האמת שקשה לי עם כל המצב. אני לא ממש יודעת איך להתמודד איתו. אבל אני חייבת להיות חזקה. כי אם אני לא אז מי יחזיק את המשפחה.
ממש מפריע לי שאני לא מסוגלת לבכות. תנו לי את הכח להראות שגם לי מותר להיות חלשה. אף אחד לא מבין את זה.
אני וחבר שלי נפרדנו. יש לי חבר חדש מירושליים. הוא באמת מקסים. קצת קר למה שאני צריכה... (ואני צריכה המון חום- חסך מהבית)
הכל טוב איתו. באמת. רק שהוא כל הזמן עסוק בעבודה ומעט מאוד בי. גם כשהוא איתי. רק חודש אנחנו ביחד וכבר אני מרגישה שלא משקיעים בי....
זה לא עושה לי כל כך טוב....
אבל יש לו באמת המון מעלות. לא יודעת. אולי זה לא מתאים.
לעומת זאת אני עדיין חושבת על החבר לשעבר שלי. לא בקטע של לחזור אלא מתגעגעת רק לחום שלו. לאהבה האינסופית שלו... הוא חסר לי.
אבל לא היה לי טוב איתו. נכנסתי לדיכאונות כאלו עמוקים עד שהגעתי למצב שאני רוצה להתאבד.
זה בסדר הלכתי לפסיכיאטר ולפסיכולוג והאמת שהחבר החדש גורם לי לחייך המון...
בכל זאת אני מרגישה עכשיו רע. שמתי לב שרק כשרע לי אני כותבת. אז לא תמיד רע לי. ובאמת מצאתי המון מטרות לחיות... אולי זה יעבוד.
משהו שמח!!!!
קידמו אותי בעבודה! אני מנהלת סניף! (אחראית משמרת אבל זה נשמע יותר טוב..)
קשה שם. יש המון דרישות. אבל יש לי המון סיפוקים וזה כיף לי.
אני קמה כל יום בחמש בבוקר. אני?- אין מה לעשות -קורים דברים.
בסך הכל טוב לי. קצת רע כי בחיים שלי אני לא מכירה שהכל טוב. אני מקוה שיהי יותר טוב. האמת שתמיד מקווים. השאיפה שלי זה לקום בבוקר ולומר "טוב לי"
האמת שלא חסר לי כלום. זה הנפש הפצועה שלי שלא מצליחה להבריא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
