בדרכי...

היי מלא זמן לא כתבתי . אני מרגישה שהתבגרתי המון בזמן הזה.

אני משוחררת כבר4 חודשים ואני אומרת: לא קל לצאת לעולם האמיתי.

בהתחלה כשהשתחררתי נכנסתי לדיכאון "מה אני יעשה עכשיו להמשך חיי?"

אוקיי זה עדיין לא הכי עבר אבל ביררתי המון.

ללימודים: ידעתם שגם אם הבגרות שלכם דיי גרועה אתם עדיין יכולים להתקבל לאוניברסיטה?

נכון שצריך לעבור מכינה ובה לשפר את כל הבגרויות אבל  אח"כ....   התקבלתם!

אה... ולזה צריך פסיכומטרי שהציון שלו הוא מעל 400 (קל להשיג).

ואז תתלבטו: להתחיל ללמוד עכשיו? או עוד שנה כי רק עכשיו השתחררתם ועדיין לא הספקתם  כלום. ואם תתחילו עכשיו אז לא יהיה טיול בזמן הקרוב (כי תואר ומכינה זה לפחות 4 שנים)

בקיצור בהצלחה!!!!

טיול: טוב זה מלא כסף ואני לא עובדת כרגע. אמנם אני מחפשת עבודה וגם חותמת בלשכה. אגב הצעה שלי: אל תחתמו שם זה ממש מעט כסף  ועדיף לעבוד. גם העבודות שמציעים לך הם בגדר פקידה/ מנקה/ מוכרת פיצות וכד'...  בקיצור תמצאו עבודה ותתקדמו בה... (אם אתם מוצאים תגידו לי אוקיי) אני עוד יעבוד ויעשה לי את הטיול של השחרור שאני כל כך מחכה לו.

חבר: טוב נכון שלי יש חבר ואני מאושרת וכל זה אבל אם יש לכם ברירה אז תוותרו על זה עכשיו. זה הזמן של לבלות, ולצאת בלי חשבון וכשיש חבר זה קצת יותר קשה אלא אם כן יש לכם קשר הכי פתוח בעולם (ולי אין את זה..) אז בהצלחה..

אם אתם כמוני ונפלתם. כי אין מה לעשות. תסעו איתו זה יכול מאוד לקרב אתכם (גם אני מחכה לזה. רק שישתחרר כבר ולא ישאר בקבע....)

טוב אלו הדילמות שלי. אולי גם שלכם ואולי עזרתי קצת.

בכל אופן בהצלחה לכולנו.