זו הפעם הרביעית שאני מנסה לכתוב היום פוסט ופשוט לא הולך לי, אני לא מרוכזת בכלל ולמען האמת,גם אין לי על מה לכתוב..

דווקא עכשיו, כשאני הכי לא חסרת חיים, כשאין לי זמן לנשום וכשאני כל היום עסוקה בדברים (שחלקם אמורים להיות אפילו דיי מעניינים) -אין לי על מה לחפור..

בימים שהייתי משועממת פחד, כל היום רובצת מול המחשב או הטלוויזיה, היו פה עידכונים של סיפורי אלף לילה ולילה, חפירות וקדיחות לא מהעולם..

יש לי תחושה שלמרות מחסום הכתיבה שפקד אותי לאחרונה, ייצא פוסט חופר-כרגיל.זה מין כשרון כזה שנולדים איתו, הכשרון לחפור..גם כשאין על מה לחפור-מוצאים על מה..

והנה, הכישרון נכנס לפעולה וכבר עכשיו חפרתי לכם 7 שורות מלאות על חפירה.

תגידו שאני לא מוכשרת.

אז ככה, חזרתי מאילת ביום ראשון בערב, היה סבבה לגמריי (למרות שאני לא מתה על אילת, עיר השלוכים (המילה 'שלוך' מוקדשת לאלמוג כי היא אוהבת אותם)  והמסוממים..)

אני הכי אוהבת את הטיילת באילת.לא יעזור.מכורה.

הפעם יצא לי להיות בטיילת פעמיים בלבד כי בשעות שהיא הייתה ריקה, היה כל כך חם שאם הייתי יוצאת מהמלון פשוט הייתי נעלמת, מתאדה.

וכשהיה "נעים" (במושגים של אילת כן?) זה היה בערב והטיילת הייתה מפוצצת כל כך שפחדתי על נחמה שיחטפו לי אותה XD (מבצע שם חדש למצלמה יוצא לדרך, פרטים לקראת סוף החפירה D:)

בקיצור, מזל שהמלון היה טוב כי את רוב הסופ"ש ביליתי בחדר, כמו שמתאים לי.

המממפ על מה עוד יש לי לחפור?

הא, יש שביתה!

כמו תמיד, לקראת תום החופש הגדול המורים מתחילים לשחק אותה המסכנים ותמיד מאיימים לא לפתוח את השנה.. (שמתם לב שבחופש המאבק שלהם פתאום לא הפריע להם כי הם בחופשה ושיעז מישהו להפריע להם..אם המאבק באמת היה כל כך חשוב להם גם בחופש הם היו קודחים ולא שותקים כי נוח להם כשהם בחופש..)

כל חופש גדול הייתי מתבאסת מהאיום על שביתה, כי תכלס מי שמכיר אותי יודע שאני בנאדם של שגרה, לא מסוגלת להיות כל כך הרבה זמן בחופש, חייבת את השגרה.

אתמול, כששמעתי לראשונה על האיום- שהם לא מתכוונים לפתוח את שנה"ל דיי שמחתי, כי ממש לא בא לי לחזור.

נכון, אני מתגעגעת ובלי בי"ס אני דיי מתחרפנת (אולי זה מסביר למה אני ילדה כל כך טובה שבחיים לא הבריזה מאף שיעור?נהה...אני סתם חננה שמחפשת תירוצים לסיבה שעד היום לא הברזתי XD)

ושוב, אני באמת מתגעגעת לשגרה, אבל העבודות באמנות ריסקו את הגעגועים וסירסו לי את האישיות. נותרתי נואשת למדיי, נשענת על התירוץ העלוב של "יש שביתה, לא צריך להתעניין בכלל על מה העבודות"

בקיצור, לא רוצה לחזור, אין לי חשק לפתוח את מחברות האמנות כי זה לא כיף להקיא. (לפחות שווה יהיה לפתוח את המחברת כדי לראות את הציטוטים של אלמוג ואת ההתכתבויות עם טל מהשנה שעברה)

הסיבה העיקרית שלא בא לי לחזור היא שאני לא רוצה להתחיל את י"ב, לא רוצה להתחיל את היום הראשון של השנה האחרונה.לא רוצה.אסור שהשנה הזו תתחיל כדי שלא תגמר.לא רוצה לחפור על זה, זה עושה לי עצוב. (ולכם שמח בלב, כי זה חוסך מכם עוגמת נפש כתוצאה מחפירה מיותרת, כמו כל החפירות שבבלוג.)

דיי, לעבור נושא! לא מדברים על י"ב. נושא רגיש.

כמו שציינתי איי שם באמצע הפוסט, אחרי דיון ארוך עם אסף הגענו למסקנה שהמצלמה הראשונה שקניתי (ה-canon s3) נו כאילו נחמה..הייתה דפוקה כי קראו לה נחמה שזה כאילו נכה-מה XD

אסף ואני הסכמנו פה אחד שהפרשנות שלו נורא הגיונית ולכן צריך למצוא למצלמה החדשה (החליפו לי אותה לחדשה כי הקודמת הייתה פגומה) שם חדש בעל פירוש חיובי יותר.

ההצעות שעלו במהלך השיחה הן:

-מזל

-טובה

-מתילדה (ה'דה' בסוף זה פירוש חיובי XD)

תציעו את מה שהמוח שלכם מאפשר.

נביאת זעם אני, ניבאתי פוסט חופר והנבואה, כצפוי התגשמה.פויה קרן.

מצטערת מקרב לב,

שיהיה לכם אחלה שבוע ונצלו את השבוע וחצי שנותרו.

קרן.