זה לא חוק מרפי,זה סוג של חוק אלוהים חח..

בנאדם תמיד יאהב את מי שהכי פוגע בו ואת מי שהכי עושה לו רע.

לעומת זאת,בנאדם תמיד יתעלם ולא ישים לב בכלל לזה שהכי אוהב אותו ודואג לו.

איך?למה רובנו בנויים בצורה כזאת?

זה כמו לאהוב את הרוע.לאהוב את מה שפוגע בך ועושה לך רע..רובנו ממש סדיסטים, אוהבים את מה שפוגע בנו ומכאיב לנו.

האדם הוא הייצור הכי חכם על פני כדור הארץ (למרות שיש בני אדם כל כך מטומטמים שמהיכרות אישית שלי איתם כבר הקירות יותר חכמים מהם )

אז איך הדבר הזה קורה? לא נראה לי שלמישהו יש תשובה הגיונית.. :\

הפוסט מלכתחילה היה אמור להיות פוסט תודה לכולם על אתמול..באמת, היה כיף (אפילו שידעתי על זה בוודאות וריגלתי אחרי חצי עולם XD)

אלמוג ומיה הן אלה שאירגנו את הכל..תודה רבה רבה מלכות (: אוהבת אתכן המון!

וגם תודה לכל האנשים המדהימים שאני אוהבת ..באמת עשיתם לי את היום הכי חשוב בשנה..

(וואו אני מרגישה כאילו זכיתי באיזה פרס אוסקר ושאני מודה לחצי עולם XD)

היה חשוב לי להקליד את מה שלקח לי הרבה מאוד זמן להבין, שתמיד במצבים שונים מהיומיום, כלומר במצבים חריגים יותר, בין אם אלה מצבים של שמחה או עצב, רק במצבים כאלה אתה מבין בדיוק מי מהסובבים אותך הוא מי ומה הוא באמת בשבילך.

ובאמת שלקח לי הרבה זמן להבין את זה.אולי יותר מדיי זמן.

למרבה שמחתכם אני מרגישה כל כך אשמה אחרי הפוסט הקודם ככה שאני אחסוך מכם חפירה ארוכה.

עוד פחות מחודש לסיום החופש, תנצלו אותו, תפיקו את המיטב ממה שנשאר, ובכלל..רק תהנו ותחייכו.

שיהיה לכם שבוע נהדר,

קרן.