כי ראיתי את דרכי נעלמת
ביער סבוך
בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת
רגלי ננעצו
הכו שורשים
ולרגע יכולתי לשמוע
עלים מלמדים שירתם
ורציתי לעלות גבוה
לפרוח איתם
הכרתי טיפותיו של הגשם
נקוות בתוכי
יורדות מתחתי
והרוח קרה ונואשת
הקפיאה אותי
הכבידה עלי
ולרגע יכולתי לנגוע
בקצה הכאב האפור
ורציתי לעלות גבוה
לראות את האור
לראות את האור
אומרים השמיים כחולים מעלינו
מלאים באורות
אולי יום אחד אוכל גם אני
לראות, לראות
ונפלתי לארץ בשקט, עצמתי עיני
אטמתי ליבי והרגשתי איך אני
מתפרקת מכל כאבי, מכל בדידותי.
ולרגע יכולתי לברוח
כנוצה על כנפה של ציפור
והצלחתי לעלות גבוה
לראות את האור
לראות את האור.
לפעמים כל כך קל להזדהות עם שירים שזה פשוט לא יאמן.
כעיקרון סיימתי ללמוד לשנה זו.
רוב הבגרויות הלכו דווקא סבבה,חוץ מתנ"ך שהלך ממש צולע..וגאוגרפיה.
גאוגרפיה,שהיה ביום חמישי הלך לי כל כך חרא.כל כך חרא!
עזבו שלא הרגשתי טוב (היה לי חום וכאלה),הייתי בלחץ היסטרי,לא למדתי,איחרתי לבגרות ברבע שעה (!!),היה חום איימים והמזגן לא עבד (וכל זה אחרי שהתחרפנתי בחיפוש אחרי המקום שבו נבחנים,עברתי בניין בניין בבצפר..והבצפר ענק..הווו כמה שהוא ענק ומתתי מחום והגעתי כולי מתנשפת ומזיעה..בלעעכססססס) ובנוסף,ראיתי את השאלות וחטפתי את שוק חיי..
אחרי שיצאתי מהבגרות,בהלם קל יש לציין,נתקלתי במורה שלימדה אותי שנה שעברה ושבגללה החלטתי להגביר את המקצוע בסוף כיתה י' (אני מתה על המורה הזאת..השיעורים היו שכונה וגם למדנו,היה כל כך כיף ללמוד איתה גאוגרפיה!) והיא שאלה אותי איך היה,אמרתי לה שעל הפנים,והיא אמרה שדפקו אותנו (חחח כן,'דפקו' היא מדברת כל כך כמו בני נוער שזה הורג XD) עם הבגרות, והיא חושבת שזאת הבגרות הכי קשה שהייתה אי פעם,ושהיא בטלפונים למשרד החינוך להכנס להם באמאמא שלהם..
השאלות היו קשות ולא הוגנות.בפירוש ככה.
אחרי הפסקה נכנסתי לבגרות השנייה (היום הזה ממש משתפר מרגע לרגע הא?) שכבר הייתה יותר נורמלית קצת..אבל עדיין קשה..
בקיצור-מועד ב' בדחיפות. (שאני אעשה עם היא'ניקים הבאים,אלה שסיימו כרגע י',בקיצור עוד שנה..:\)
אחר כך אמא אספה אותי,הגעתי הבייתה,אכלתי,הכנתי תיק וירדתי למטה לפגוש חצי שכבה בערך..טוב נו,היינו איזה 16..ונסענו לים..בהתחלה לא רציתי אחרי הבגרות,כי הייתי ממש מבואסת..אבל נסעתי בכל מקרה,והיה כל כך כיף..והשתגעתי,והיה כיף בטירוף..ואז הם הדליקו נרגילה (ברור שלא נגעתי,נו באמת אתם לא מכירים אותי?=|) וישבתי בצד,והריח עשה לי מיגרנה אחר כך..והיו לי בחילות איומות (סגנון 'ווליום ת"א 2006') אבל כשהגעתי הבייתה לקחתי כדור והתקלחתי והתארגנתי לשינה,בלי לאכול אפילו,ופשוט אחרי חצי שעה חרפתי במיטה..בבוקר קמתי כמו חדשה :]
ולערבושקה היה יומולדת אתמול,והוא בכלל מחוץ לעיר,ואין לו פלאפון,ולא יכולתי לאחל מזל טוב כמו שצריך *משאירה את המזל טוב בכינוי של המסנג'ר*
אז אם תראה את זה,ואם לא..המון מזל טוב!:) (הברכה בגירסא החופרת-בקרוב)
אז זהו,תהנו ותכייפו,ובעיקר תחייכו.כי מה הכי חשוב אם לא לחייך?
אוהבת.

גל ודניאל בים.
(לא לקחתי את נחמה,לקחתי את המצלמה הישנה חחח פחדתי על נחמה שתהרס או משהו)