החלטתי להחיות את הבלוג.. מה שכנראה לי ממש יעזור, אבל למה לא לנסות? P:

יותר מדי לחץ בזמן האחרון- גם בי"ס וגם פול שנתן את ההופעה הכי טובה שאי-פעם ההייתי בה. זה הדבר היחיד שהתעסקתי בו בשבועיים האחרונים, וכנראה גם השכיח ממני את הבלוג.

פרטים-

שם הבלוג: היה לי שם ממש טוב, אבל שכחתי.

קישור לבלוג: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=559690

שם הבלוגר: Tyrannosaurus Sex. ה..התחכמות (?) הכי גרועה ששמעתי אי פעם.

תיאור:"They don't call me Tyrannosaurus Sex for nothing" בא-רור. (שלא)

עיצוב-

במבט ראשון: תמונה קצת גדולה לטעמי ומשבצות קצת מוזרות מדי, אבל בסדר. עיצוב די פשוט- ופשוט כמו שאתם יודעים זה הכי יפה.

תמונת כותרת: עפרון, חידודים וכתמי קפה על רקע לבן. מעל העיפרון כתוב שם הבלוג.. שוב, לא משהו מסובך. יפה :)

עיצוב הרשימות: הפונט שנמצא בתמונת כותרת. הוא יפה ככותרת וזה, גם לרשימות, אבל את המיני-משפט הזה שכתוב מתחת לא מבינים. תנסה להחליף את הפונט.

רקע+כיתוב: אפור בהיר, אפור ככה, לבן. הרקע משבצות קצת הציק לי, לא יודעת למה. כאילו מאולץ מדי, לא מתאים.

רשימות-

רשימות פשוטות בסופו של דבר, אבל כן מיוחדות.

השמות שלהן,

ומה שכתוב ברשימה עלייך- גם ארוכה וגם לא טיפוסית- בדיוק כמו שצריך. קצת מקוריות, הומור, ובמיוחד לספר על עצמך והרבה. לי זה חשוב לדעת על מי אני קוראת. אגב, "השירים של הביטלס והמערכונים של הגשש החיוור" כל הכבוד, אתה גאון. גם הגשש וגם הביטלס? מעולה D:

תוכן-

מהבלוגים הטובים, האיכותיים.

מעבר לזה שאתה כותב פוסטים ארוכים ולא זורק מילה לפעמים,

מעבר לזה שאתה מצליח לגרום לאנשים לקרוא ולא לנטוש את הפוסטים (הארוכים) באמצע- יש הרגשה של יומן. של איזושהי עקביות, שזה לא בלוג של איזה מישהו בן 10 שכותב כי זה מגניב וכי הוא רוצה צומי.

חסרים לי המון בלוגים כאלה, בישרא אין הרבה כאלה כבר מלפני שנתיים-שלוש אם אני זוכרת נכון. היום כל בנאדם שלישי פותח בלוג כדי לספר "עד כמה הא מסכן" אבל הוא לא מרחיב מעבר לשתי מילים בפוסט כדי לא לצאת "חופר". ואני באמת שמחה לגלות שעדיין יש כמה צדיקים.

אתה לא מתבייש לכתוב פוסטים ארוכים, לא מנסה לגרום לאנשים לקרוא, ואתה באמת כותב לעצמך- גם אם כתבת סיפור או משהו שבעצם מיועד לקורא.

אתה גם לא מנסה להתיפיף ולכתוב בשפה גבוה, שאם תשימו לב זה קורה המון בזמן האחרון. כולם נהיו פסיכולוגים וד"ר בפילוסופיה.

אגב, בקשר לפוסט על פול- אם לא היה לך כסף, זה לא אומר שאתה צריך לשכנע את עצמך שטוב שלא הלכת P:

אני גם לא מקרטניסטית, ואף פעם לא הייתי (בדיוק ההפך, הוא מעצבן אותי), אבל עדיין- להיות בכזאת הופעה היה דבר מדהים, הכי קרוב לשלמות בעייני. (כי שלמות לא יכולה להיות כל עוד היא הופעה של ג'ון וג'ורג', אבל מילא )

ציון-

עיצוב: 8 מתוך 10.

כתיבה:  9 מתוך 10.

מקוריות:  5 מתוך 5. ואם היה יותר הייתי נותנת יותר. גם בגלל שזה בין הבלוגים האיכותיים האחרונים וגם בגל הרשימות.

סך הכל:  9 מתוך 10

בקיצור:

מה אני כבר יכולה להגיד? בלוג טוב, באמת.

תנסה לעשות משהו עם העיצוב והמשבצות,

ותמשיך לאהוב ביטלס- זה מעולה! (ולא נותן נקודות בונוס, אם תהיתם )

שנה טובה,

צוף.