ישבתי לי וניגנתי להנאתי, כשלפתע הבוסית שלי דפקה לי על השולחן וכמעט שפכה לי את הקפה. "איתי, תעשה כבר את הביקורת שלך, אתה עובד חדש פה ואתה צריך למלא אחר ההוראות@#$)*#!!#@"

ברגע שנזכרתי שאין לי קפה, זה לא שולחן והיא לא הבוסית שלי, ניגשתי למקלדת והתחלתי לכתוב את הפוסט הזה.

שם הבלוג: Knocking on heaven's door. אם הבלוג יהיה טוב כמו השיר הזה את מקבלת 10 מבחינתי...

קישור לבלוג: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=456802

שם הבלוגר: BlindAngel. כינוי אפל, מגניב ומקורי...בהתחשב בעובדה שיש לפחות 200 בלוגרים עם שם כזה, כמובן. השם הזה בעיקר אומר "אני דכאונית ואפלה, כנסו לבלוג שלי".

תיאור: אין. אם אתה רוצה לדעת מה יש שם אין ברירה, אתה חייב להיכנס!

עיצוב-

במבט ראשון:  שחור לבן, מאפיין בלוגים קשוחים ואפלים וונאבי-חותכי ורידים בדרך-כלל, או בפשטות בלוגרים דכאוניים למיניהם, שבאמת פורקים את הרגשות ולא כותבים דברים סטייל "היוום חחברהה שליי ללא הלככה איתתיי לקקניוןן בסופפפ באלי למותתתת תגיפו ביוצ'!!!11 =)))))))".

תמונת כותרת: ילדה יושבת על מדרגות עם בלונים. אמנם זאת דעתי האישית, אבל תמונות בצילום רציני עם אפקטים, בלי שום כיתוב בד"כ מנסות להראות משהו עמוק, ולדעתי לא מעבירות את זה יותר מדי. חוץ מזה שאם תחשבו על זה רגע, אין יותר מדי קשר בין ילדה שיושבת על מדרגות עם עלים מסביב ובלונים ובין מה שכתוב בבלוג.

אבל יאללה, מי אני שאתלונן על זה, התמונה עצמה יפה אבל די ארוכה וצרה, מה שגורם לעיצוב להיראות קצת מוזר ויש הרבה שטח ריק. עדיף לעשות crop לתמונה שהיא תהיה, פחות או יותר, מרובעת.

עיצוב הרשימות: בעיקר אייקונים קטנים, מעצבנים וקופצים.

רקע+כיתוב: בעיקר רקע שחור עם מיליוני ציורים מחוברים, חביב אבל לא מקורי במיוחד. הכול בעצם רק עם הרקע הזה, חוץ מהקטעים עצמם שהם בלבן ועם כתב שחור, שחור ולבן משתלב טוב, אבל הלבן עם הרקע הכהה מאחורה קצת מעוור. אבל בסך הכול, התאמה בסדר.

רשימות-

הדבר הראשון שאפשר לראות ברשימות הוא תמונה שלך, ככל הנראה מתפוצצת, בזמן שהעיניים שלך יוצאות מהמקום.

תעשי טובה, אני בטוח שאת נראית בסדר גמור, תשימי תמונה נורמלית שלך, אל תנסי למכור את עצמך עם פרצוף מוזר וצילום של המחשוף מלמעלה.

מתחת לתמונה, שוקס פייסבוק ומקושרים. (Mekusharim זו לא מילה תקנית במילון האנגלית, דרך אגב...)

"כאן אנה", הרשימה הנפוצה שכוללת 2-3 מילים לכל תיאור, מופרדים בפסיק. יש לציין שזה שאת בת 0 זה מאוד אבסורדי.

רשימת דברים שאת אוהבת ודברים שאת שונאת, גם, לא משהו מקורי מדי, אבל קצר ומתומצת. אבל מה הבעיות שלך עם כפות רגליים? מה הן עשו לך המסכנות?!

אחרי זה, רשימת "ספטמבר", ככל הנראה רשימה של דברים שצריך לעשות, חבל שהיא כתובה בצורת "אהבה חדשה, חבר, נעליים, בטן, כובע, אופניים, אוטו" ולא טיפהל'ה יותר מפורט מה צריך לעשות עם כל הדברים האלה.

רשימת "אתה אוהב אותי?" (אם מדובר במישהו שנכנס ולא הגיב רוב הסיכויים שהתשובה היא לא...), שהיא רשימת הקוראים כמובן.

רשימה שבה יש אנימציה של רמקולים או משהו, שכנראה אמורה לסמל מוזיקה, ובה כתוב בפשטות "הכול D:". אז את שומעת טוקיו הוטל, מזרחית ויובל המבולבל?!

תתביישי לך, מה הטעם המוזיקלי המזעזע הזה?! ועכשיו ברצינות, אם פתחת את הרשימה כדי לכתוב בה שאת אוהבת הכול, היה עדיף שלא תפתחי אותה וזהו, סתם תופס מקום.

רשימת לינקים, VSP. שגיאת כתיב של VIP או משהו? או לשם שינוי, Very Stupid People?

ואחרון חביב, שיר דכאוני ועמוק שאף אחד לא מבין, וככל הנראה גם את, ומנוקד בצורה מרושלת.

תוכן-

אז ככה, הפוסטים שלך מרובי עריכות. רובם דכאוניים, בזמן שברשימות כתוב שאת מאוד אופטימית,

ורובם מסתכמים ב"לא בא לי לחיות" או שפשוט מספרים על דברים שונים שאת פורקת לגביהם. משהו בכתיבה קצת מפריע לי, וחלק נמצא ממש על גבול הפקאצי. וחלילה, את לא פקאצה, וגם אם כן אז פקאצה מאוד אינטליגנטית, אבל כשיש פוסטים שמספרים על דברים עצובים וכואבים, ואת פתאום עושה שאלון החבר האידיאלי וכותבת שאת לא אוהבת שמנים, זה מתחיל להחשיד שאולי הפוסטים האלו נועדו לצומי בלבד, וגם זה סותר את הרשימה בה את אומרת שאת שונאת צומי.

משפט כמו "אל תגיבו, זה רק לפריקה" למעשה אומר "תגיבו כבר, אל תהיו קקות".

בכל מקרה, הדגמה לכתיבה "על גבול הפקאצי" -

"זיייייייייייין אני ממשיכה להשפיל תצמי ככה.

אנלא חשובה לך אז לך ****************** [לטובתכם]."

כמובן שאני לא מתכוון להעליב, אבל "תצמי" גם לא מופיעה במילון בדיוק, ואם כתבת זין אני מניח שאת יכולה באותה מידה לכתוב לך תזדיין.

בכלל, יש הרבה הכפלת אותיות ומשפטים חסרי-משמעות שנראו שנכתבו פשוט בשביל תגובות. ותעשי טובה, תיפטרי מההכפלת אותיות הזאת, אלא אם כן האצבע שלך מגמגמת ואת לא שולטת בזה.

 אבל היי, למרות שפת הכתיבה היחסית נמוכה,רואים שברוב הפוסטים את באמת פורקת, ושאלו הרגשות שלך למרות הכול.

ציון-

עיצוב: 7

כתיבה:  4

מקוריות: 4

סך הכל: 5 מתוך 10

בקיצור:

יש עוד הרבה מה לשפר בכתיבה, והבלוג לא מקורי במיוחד, אם זה השם, העיצוב הנדוש, או הפוסטים שמתחילים לחזור על עצמם.

אבל למרות הכול, יש חלקים בהם מבינים שאת פורקת רגשות וברור שלא הכול צומי.

הבלוג לא מומלץ, אבל כל עוד זה עוזר לך לפרוק את הרגשות הכול טוב.

אז זהו, אני חייב להודות שהייתי די סלחן עם הציון, אל תצפו ממני להיות יותר מדי נחמד בקטע הזה להבא...

וכן, ה5 הזה היה סלחני למדי.

כאן נגמרה לה הביקורת הראשונה שלי. יופידו! מקווה שלא שנאתם אותי יותר מדי, ותזכרו,

מי שכותב בתגובות "אפשר בבקשה ביקורת? ושאיתי לא יבקר אותי!" יישרף בייסורים קשים

עכשיו תעזבו אותי ותנו לי לנגן בשקט.

לילה מצויין, תיזהרו בכבישים ומהחתול של ג. יפית,

איתי.