כי פתחתי פייסבוק.
נושא רגיש אצלי- אנשים, נורמאליים יחסית, יום אחד קמים בבוקר ומחליטים לפתוח פייסבוק.
למה? -כי הם נסעו לחו"ל ופגשו שם המון אנשים שהם רוצים לשמור איתם על קשר.
-כי יש להם משפחה בחו"ל.
-כי הם היו בטיול בצופים ופגשו המון אנשים שהם רוצים לשמור איתם על קשר.
-כי זה נורא נחמד, לכל העולם כבר יש, והם רוצים להכיר אנשים חדשים.
-יכולות להיות המון סיבות!
אבל האמת היא- שהאיש הזה, שפתח פייסבוק יום אחד בבוקר, הוסיף את החברים שלו, את המשפחה שלו, ואז מה?
שמר איתם על קשר?
אם הם באמת חברים שלו הם לא צריכים לשמור איתו קשר דרך הפייסבוק.
נעזוב את התירוץ הישן הזה של נסעתי לחו"ל ואין לי דרך לשמור על קשר עם החברים שהכרתי שם-
תאמין לי, אם "תשמור איתם על קשר" בפייסבוק זה לא יזיז להם את קצה הציפורן.
עאלק, כאילו שפעם בעתיד הבנאדם יטוס לשם רק בשבילם, זה לא באמת לשמור על קשר, והם לא באמת חברים שלו.
אבל נעזוב את זה, כי זה עוד בסדר- הכי גרוע זה הסתומים שפותחים בשביל ביהיו להם שם הרבה חברים.
זה אנשים חסרי חיים שכל מה שהם עושים זה להיות בפייסבוק, אף אחד שם לא באמת חבר שלהם- כי עובדה, אם מישהו באמת חבר שלך, אתה לא צריך פייסבוק בשביל לשמור איתו על קשר.
חוץ מזה, מה- זאת תחרות מי יקבל יותר "מזל-טוב"ים ביומולדת?
מה זה משנה אם חצי מהאיחולים שקיבלת קיבלת מאנשים שאתה אפילו לא מכיר או שפגשת פעם פעמיים בחיים?
אני לא מכלילה, יודעת שיש יוצאי דופן- אבל אפילו המקרה שלי הוא כזה, גרוע, ואם כבר אפילו יותר מהרגיל.
כי אני פתחתי פייסבוק בשביל לשמור על קשר עם המשפחה שלי, וזה הכי גרוע.
משפחה שלי, שחיה בארץ. דודה שלי, בחו"ל, פתחה קו של בזק כדי שיהיה לנו יותר קל לדבר איתה.
ואיתם, עם דודה שלי שגרה פחות מקילומטר ממני, והילדים שלה שגרים בכינרת (שזה רחוק, אבל בארץ), אני לא יכולה להתקשר אליהם, אליה אולי, מדי פעם, כדי לעשות בייביסיטר, אבל אליהם לא, אין לי ת'אומץ, אפילו שהם המשפחה שלי.
זה כל כך גרוע הגעתי למצב הזה, ובגלל זה בנוסף אליהם, אני אולי אוסיף רק את החברים הקרובים שלי, אנשים שאני יודעת שאני לא צריכה פייסבוק כדי לשמור איתם על קשר, כמו סת"א.
ועדיין, אני שונאת את עצמי שעשיתי את זה. זה נראה לכם כל כך לא נורא, אבל זה כן נורא, כי אני הבטחתי לעצמי שאני לא אגרר לזה, אבל אני בכל זאת נכנעתי, ומהסיבה הכי מטומטמת, שאין לי איך לתקשר עם המשפחה שלי, כי אני מפחדת.
פשוט מפחדת לראות מה נהיה מהם, מעדיפה את העדפות הפנים של איזה אתר מפגר.
אתר, שאמור להוות תקשורת, ובעצם הוא מראה על חוסר תקשורת, כי אלו אנשים שלא מכירים דרך אחרת, לא יכולים פנים אל פנים.
אין לי את הבעיה הזאת... זה ספציפי איתם. וזה כל כך מרגיז אותי...
ואני מאוכזבת מעצמי, מאוד, שלא מצאתי שום דרך אחרת. שאני פחדנית.
מה שכן, אני לא מתכוונת לתחזק אותו. תמונות לא יהיו בו, הדבר היחיד שהוא משמש אותי זה ל"עאלק " שמירת קשר ולאיזה משחק מפגר שמעסיק אותי.
גם טוויטר הולך בדרך הזאת, אבל כמו שאמרתי, גם בטוויטר אין לי תמונות וזה סוג של משחרר כעסים שלי כשאיןלי כוח לעדכן את הבלוג. חוץ מזה שמלכתחילה פתחתי טוויטר רק בשביל לעקוב אחרי מקפליי. מה אני אעשה, אלו מקפליי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
reniXD